אריזת המוצר ליצוא

הקדמה

הליך הייצוא של מוצרים מכל סוג שהוא מחייב את אריזתם באופן שיגיעו ללקוח בחו"ל ברמת האיכות המירבית, ברמת הדרישות של יעד הייצוא ובמחיר הזול ביותר ליצואן.

אריזת המוצרים מהווה בין 1% ל10% מעלות המוצר בארץ המקור – משמעות הדבר היא השפעה רבה על רווחיותו של היצואן בהדגש הייצוא מתוך כוונה לתת לקורא את מירב ומיטב הכלים ליעל את האריזה ומכאן להשיא את הרווחיות של עיסקת הייצוא.

אריזת המוצר 
בכדי למסד את החשיבה חשוב לזכור תמיד כי שלושת תפקידי האריזה הינם:

1. הכלת המוצר
2. הגנה ושימור המוצר.
3. תיקשור עם הלקוח (מידע והשפעה)

יש להקפיד ולשמור על קיום שלושת הכללים הנ"ל על מנת להפיק מהאריזה את המירב ולכל אורך מסלול ההפצה.

 
אנו נוטים היום להכיל את מרכיב האריזה במה שנהוג לקרוא "לוגיסטיקת המוצר " ואלו כל שלל הפעילויות הכלולות בנתיב זה – אריזה, איחסון, שינוע, הובלה, הפצה, כל אחד מהפעילויות משפיעה ומושפעת מהצמודות אליה.

בכדי שתוכל לארוז את המוצר באופן הטוב ביותר ותוך חסכון מירבי של עלויות עליך להכיר:

• מה הן דרישות הלקוח שלך בנושא האריזה - הן באריזה הקמעונית (זו המגיעה לצרכן הסופי – גביע יוגורט, סלסלת עגבניות, מחשבון ומוצרי צריכה אחרים)?
  
  
• מה מקובל היום בשוק ביחס למוצר אותו אתה רוצה לשלוח.  אל נא תקל ראש בסעיף זה, בבחינת "מכל מלמדי השכלתי"?
• מה הן הדרישות לגבי חומרי הגלם מהם עשויה האריזה  -  חשוב לדעת כי רכיב זה מאוד משמעותי בהיבט הלקוח וגם שיקולים של איכות הסביבה – יש לבדוק ולראות מה המשמעות הכספית מבחינתכם?
  
  
• בהיבט השיווקי עליך לשאוף לכך שהאריזה הקמעונית תגן על המוצר בצורה המיטבית אך אין בכך די. שיטת הפתיחה של האריזה, שיטת הנשיאה (ידיות,חורים) ואפילו שיטת האיוורור – מהוים גורם מרכזי בתכנון.
• צריך לזכור שהאריזה אינה נמצאת בשליטתך מרגע שעזבה את המפעל – וככזאת אתה חייב לקחת בחשבון  את המסלול (ים ,יבשה,אויר) את תנאי הדרך (קור ,לחות וגם טמפרטורות גבוהות).

אריזה שקופה תהיה טובה ומוצלחת ,ככל שתהיה – לא תשרת את היצואן אם וכאשר תגיע כשהיא מכוסה באדי עיבוי(כתוצאה מאיטום יתר) וכן תגרום לנזק טכני ולא פחות מכך לנזק תדמיתי שמשמעותו לפעמים – בעיות מסחריות אמיתיות.

ההיבט השיווקי

• האריזה מהוה היום פלטפורמה עיקרית לנסיעת המסר אותו מבקש היצואן/המוכר להעביר ללקוח ולכן הדבר הראשון הנדרש מהאריזה הוא לעמוד בדרישות הלקוח, יהיו אשר תהיינה.
• המשימה השנייה היא עמידה בדרישות מדינות היעד /שווקי היעד וזאת גם אם דרישות אלו נראות "דרקוניות" ומעצבנות!!.
• תדמית המוצר ומקורו נקבעת במקרים רבים על ידי מופע האריזה, לכן יש להקפיד כי האריזה תשדר את מירב היכולות העיצוביות שלה.
• אריזה שקרסה, אריזה שאינה שקופה דיה, אריזה שאינה סימטרית בהצגתה ללקוח  -כל אלו הן סיבות לכשל שיווקי אפשרי.
• והכיתוב ע"ג האריזה – מעבר למילוי דרישות הלקוח והמדינה - ראוי לחשוב על שימוש מושכל בגרפיקה  - כמו בכל מקום בעולם לקוח היעד רוצה כיתוב בשפתו הוא, היצואן צריך לקחת בחשבון את המשמעות הכלכלית של החזקת מלאי אריזות בשפות שונות.
  אנו ממליצים, כאשר היעד אינו מוחלט וסופי – לעבוד בהדפסה תלת שפתית: אנגלית, צרפתית, גרמנית. כאופציה נוספת אפשר להכניס ספרדית או איטלקית, באופן כזה יש כיסוי מלא של כל אירופה.
  ארה"ב וקנדה  - אנגלית וצרפתית .
  
  
•  יש להקפיד לא להדפיס בעברית - למעט במוצרי כשרות או בדרישות לקוח.
  
  
•  סימונים מיוחדים – ברקודים (יש לזכור כי עד היום הברקוד האמריקאי הוא בעל 12 ספרות ואינו מתאים לברקוד האירופי בעל 13 הספרות); כתובת המשווק  - לא תמיד הלקוח מעוניין בסימון המקשר את המוצר לישראל ולכן יש לבחון אפשרות של שימוש בפקס או בכתובת אירופאית (זו אגב דרישה קבועה של השוק האירופאי); סימוני מיחזור ועמידה בתקני איכות (CE) ועוד, מחייבים הקפדת יתר לפני משלוח.
  
  
•  למרות האמור לעיל  - יש להקפיד לא ל"כסות" את האריזה הקמעונית בעודף כיתוב!! זה בהחלט מוגדר ע"י הלקוחות כפגיעה בתדמית ואי הכרת יתרונות האריזה.

ישנן מדינות רבות אשר אוסרות, באופן רשמי או כמסר חברתי, שימוש בחומרי אריזה מסויימים לדוגמא:

     -     שימוש בpvc  לאריזה אסור בחלק ניכר מהארצות.

     -       אריזות המכילות מעל50ppm  קדמיום או קובלט (בצבעי ההדפסה) אסורות בשימוש בעיקר במוצרי מזון (ארגזי 
           פלסטיק וכו').

     -       אריזות מפוליסטירן מוקצף (מגמה משתנה מפעם לפעם) אסורות בשימוש בחלק ממדינות היעד .

     -      אריזות הבנויות ממספר סוגי חומרים – לא אהודות במיוחד (שיקולי איכות הסביבה).

     -       אריזות שאינן מותאמות למוצר שאתו הן נושאות כגון: אריזות למוצרי רפואה ותרופות, אריזות למוצרי מזון, אריזות
           לחומרים מסוכנים – לכל אלו חייבת להיות הרשאה תקנית כתובה ע"י ארץ היעד.

     -          אריזות ומשטחים מעץ חייבים להיות מחוטאים בהתאם לתקן ISMP15 . אין להקל ראש בדרישה זו, היא בינלאומית ואי
           קיומה עלול לפגוע בכל תהליך הייצוא. יצרני אריזות העץ והמשטחים בארץ מודעים ומוכנים לביצוע החיטוי. להרחבת הידע 
           בנושא מומלץ להיכנס לאתר משרד החקלאות.

• מגבלת המידות – מידות אריזות חייבות להתאים למבנה המדפים ואביזרי האחסון אצל הלקוחות בחו"ל, מידות אריזות שלכאורה לא שמים את הדגש עליהן בשווקים המקומיים מהוות גורם חשוב אצל הלקוחות בחו"ל.
  יש לקחת בחשבון כי בצפון אמריקה המידות בחלק גדול מהמוצרים – הן מידות אימפריאליות –בנויות על בסיס האינצ' והרגל וכמותם גם במשקל הנקוב על גבי האריזה (במקום גרמים וק"ג מופיעה הסימון בליברות (פאונד) או באונקיות.
  
  

לסיכום ההיבט השיווקי, להלן ריכוז הפעילויות החשובות ביותר:

1. דאג לקבל מהלקוח הסופי שלך נתונים בקשר למידות האריזה הרצויות, משקל נדרש לאריזה.
2. מה הכיתוב הנדרש על גבי האריזה?
3. מה הן מגבלות ח"ג לאריזה בכל ארץ יעד?
   
   
4. מהן הדרישות המיוחדות של רשתות השיווק, דרישות שהן מעבר לדרישות מדינת היעד?
   
   
5. סימון מיוחד – דרישות סימון, ברקודים וכתובות  -בדוק מראש!
   
   
6. בדוק מה אחרים עושים – אין צורך להמציא את הגלגל! במקרים רבים המתחרים שלך משוק הייצוא מקבלים את ההנחיות

     וההוראות הרבה יותר מהר ממך ולכן ראוי ורצוי לראות מה הם עושים.

7. בשנים האחרונות ישנה דרישה קטגורית לסמן את האריזות הקמעוניות במדבקת עקיבות (traceability) או בהדפסה ע"ג האריזה.

    העקיבות מאפשרת ללקוח לזהות את מקור האריזה ,זמן הייצור וכו' וכל אלו מעבר לדרישות ה"פג תוקף" ומקביליו.

ההיבט הלוגיסטי

ההיבט הלוגיסטי של האריזה תופס בשנים האחרונות מקום מכובד וחשוב בשרשרת האספקה. 

הסיבות לכך הן רבות אבל ניתן לציין שלוש מהן כמובילות:

1. המרכיב הלוגיסטי דהיינו עלות ההובלה ,ההפצה והאחסון הופך להיות גורם עלות משמעותי בשרשרת האספקה ובכלל השיקול השיווקי.
2. ניתן היום להוביל ולשנע כמעט כל מוצר ולכל מקום.
3. ההתפתחות הרבה של מרכזים לוגיסטיים וכל מושג "שרשרת האספקה" תרמו לחשיבה רבה בייעול במרכיב הזה.

כל הנתונים הנ"ל מחייבים את היצואן לתכנן את האריזות באופן שישרדו את מסלול הייצוא ויענו לדרישות הלוגיסטיות של ארץ היעד או לקוח היעד.

אנו מבדילים בין שלושה סוגי אריזות לוגיסטיות:

• אלו המיועדות לאריזה ומשלוח של מוצרי צריכה ומוצרים דומים החל מטקסטיל דרך מוצרי טואלטיקה, מוצרי מזון ומוצרי רפואה וגמור בציוד משרדי מוצרי סדקית ודומיהם. מאופיינים במוצרים שגדלם קטן יחסית ואריזת המשלוח (קרטון או ארגז פלסטי ) הן קטנות ומכילות מספר נקוב של אריזות קמעוניות.
• אלו המיועדות למשלוח של פריטים גדולים ומסובכים – החל מכלי עבודה, ציוד  תקשורת, מוצרי מיחשוב, מוצרי הייטק, מכונות, ציוד צבאי ואחרים.
• אריזות צובר (bulk).

האפקט החזותי של אריזות המשלוח אינו משמעותי ורצוי לא להשקיע בו שכן האריזות נפתחות בדרך כלל במחסן הלקוח 

ואינן מוצגות ככלי מכירה. חשוב שהאריזות תהיינה כאלו שתוכלנה להכיל ולנייד את המוצר במינימום נזקים.

רצוי לקחת בחשבון כי למרות שאנו מדברים על אריזות משלוח, מראה האריזות והיציבות שלהן,  הינם חלק חשוב מתדמית היצואן גם

כלפי גורמי השינוע והמחסנאות.

בדרך כלל אריזות המשלוח עשויות מקרטון גלי לסוגיו, מלוחות וקורות עץ ולעיתים נדירות יותר אריזות מפלסטיק קשיח. 

מספר כללי יסוד לתכנון האריזה למשלוח:

1. האריזה חייבת להתאים לאזור הלוגיסטי של הלקוח – מחסן, מדפים ומשטחים.
2. האריזה חייבת להתאים לכלי ההובלה – יבשתית, אוירית וימית. יש לזכור כי במונח התאמה – מדובר לא רק על מידות ומשקלות אלא גם על יכולת נסיעה ועמידה בתנאי הדרך והאחסון ולאורך זמן.
3. באריזת המשלוח –הקטע המתקשר הוא המידע המועבר לכל הגורמים במסלול ההפצה ועד ללקוח הסופי.
   
   

 התקשור מושג על ידי רישום הנדרש ע"ג האריזה :  

• משקל ברוטו.
• משקל נטו.
• שם המוצר (יש לזכור כי ההעדפה היא בשפת היעד).
• שם וכתובת היצרן.
• שם וכתובת המשווק.
• הנחיות פיזיות נדרשות – טמפרטורה, לחות,השראה אלקטרומגנטית וכו'.
• סימוני איכות הסביבה.
• דרישות מסחריות – ברקוד ו/או rfid  
• אריזות לחומרים מסוכנים – חומ"ס – מחייבות התייחסות מיוחדת ואישור ייעודיים.
• אריזות למזון ומוצרי רפואה –מחייבות סימונים הקשורים באופי המוצר הנארז.
• סימני אזהרה ושינוע מוסכמים – אלו מוגדרים כשפה בינלאומית המובנת לכל מרכז שינוע ואיחסון, הסימונים הם בעזרת ציורים וללא כל כיתוב.

לדוגמא: 

4. אריזות המשלוח לייצוא, לבד מאלו המובלות במשלוחי דואר ובלדרות חייבות להיות מאוחדות.
   לא ניתן להעלות על כלי הובלה קרטונים בצורה בודדת. כל הקרטונים (אריזות המשלוח) ייבים להיות מאוחדים ע"ג מנשא כלשהוא.
   אנו מבחינים במענבים, מיכלי צובר, כלובים, מכולות.

כלי השינוע העיקרי הוא המשטח.

5. משטחים לייצוא
   
   

    אנו מבחינים במספר קטגוריות של מיון משטחים:

 עפ"י מידות: (1.2X1 מטר,1.2X0.8 מטר ,1.1X1.1 מטר,1.15X1 מטר ועוד) – תמיד יש לשים דגש על דרישת הלקוח.

 עפ"י חומר הגלם: 90% מהמשטחים בעולם עשויים מעץ שהוא חומר אורגני לא אחיד.
כיום רוב המדינות בעולם חתומות על אמנה המחייבת לחטא את המשטחים לפי תקן  הנקרא 15-ISPM (חיטוי במתיל ברומיד או בחום).
ביצוע החיטוי מסומן על גבי המשטח על התקן – הסמכות לכל נושא החיטוי והסימון נמצאת בידי משרד החקלאות הישראלי, אשר נותן את ההסמכה לחברות החיטוי.
שאר חומרי הגלם מהם עשויים המשטחים הם פלסטיק ,מתכת ושילובים שונים – בסוג משטחים אלו אין בעיות חיטוי.

 המשטחים מחולקים גם למשטחים חד פעמיים – "שגר ושכח" ולמשטחים רב פעמיים.
בייצוא יש לשים לב כי איסוף חוזר של משטחים או אריזות הוא בעייתי והדרך היחידה להתגבר על כך היא להתחבר לחברות "פול" לוגיסטיות כגון "CHEP".

6. איחוד המשטחים

            איחוד המשטחים נעשה במספר צורות :

• איחוד באמצעות יריעה נמתחת של סטרץ' – מתבצע ידנית או בשימוש במכונה ייעודית לנושא.
• איחוד ע"י יריעה מתכווצת –שרינק –מתבצע באופן ידני ואו על ידיד העברת המשטחים במנהרת חום (טונל).
• איחוד על ידי רשתות  -  דומה לאיחוד בשרינק אך מאפשר למוצר לנשום.
• שילוב שלהשיטות הנ"ל.
• איחוד על ידי זויות – מקרטון או מפלסטיק.
• איחוד על ידי דבק חד כיווני.
• איחוד ע"י שילוב שכבות ושימוש בלוחות בין שכבתיים.

7. המכולה

אי אפשר לדבר על אריזות לייצוא מבלי להזכיר את כלי ההובלה/השינוע הנפוץ ביותר. אנו מכירים מספר סוגים של מכולות:

• מכולות יבשות
• מכולות קרור /מבוקרות טמפרטורה.
• מכולות גג פתוח (OPEN TOP)
• פלטים.
• מכולות מיוחדות.

         מיון נוסף של המכולות מתייחס למידותיהן:

• מכולות 20 רגל
• מכולות 40 רגל - רגילות וגבוהות (HIGH CUBE)
• מכולות 45 רגל
• מכולות 53 רגל
  
  

חשוב להדגיש כי ההתאמה של האריזה למכולה, עיגון האריזה במכולה, בין אם האריזות מועמסות בתפזורת או ממושטחות, מהווה את אחד המרכיבים החשובים ביותר בהליך הלוגיסטי.

ניצול יעיל של המכולה, חיזוק האריזות, יכולת ניטול קלה וחלקה, מאפשרים ליצואן להשיג יתרון כלכלי ותדמיתי על גבי המתחרים.

8. ההובלה האוירית

יש לזכור כי ההובלה האוירית נחשבת כיקרה יחסית להובלה הימית והשימוש בה הוא רק עם המוצר או ההחלטה השיווקית מצדיקים זאת.

חישוב העלויות בהובלה אוירית מתבסס על יחס משקל ונפח והדגש המושם על האריזות והמשטחים הוא בדרך כלל - מינימום משקל.
יש לקחת בחשבון כי המוצרים מגיעים לנמל הימי והאוירי במסלול של הובלה יבשתית, לעתים לא פשוטה, ולכן השיקול לשינוע האריזה חייב להיות כוללני ואין להתייחס למשקל לבדו.

גם באוויר (בעיקר בטיסות קו) אנו משתמשים במכולות אויריות השונות בתכלית השינוי ממכולות ימיות.
בהובלה אוירית במטוסי מטען ישנו שימוש במשטחי אויר - Air  Pallets, העשויים מתכת ואשר על גביהם מעמיסים את משטחי הייצוא או את האריזות.

8. להכרת ההבדלים בין שלושת סוגי ההובלה נבנתה הטבלה הבאה:

 שיקולי איכות הסביבה

 החל משנת 1992 הוחל בהפעלה מאסיבית של תקנות איכות הסביבה שמטרתן להגן על הסביבה .

התהליך, עדיין שונה ממדינה למדינה ובכך מקשה על היצואן, אך ניתן לומר כי התגבשו מוסכמות בסיסיות.

חשוב לציין כי האריזות מהוות את הגורם הנתקף ביותר בהיבטי איכות הסביבה למרות שאינו המזהם העיקרי.

באופן כללי ניתן לומר כי המזהם משלם ולצורך עניין זה, האורז ומשווק האריזות אחראי להסרת זיהום זה. מאחר ואין זה סביר (למרות שלעיתים זה קיים) שחברה תחזיר את האריזות הריקות מארץ לארץ, גובשו כללים מסויימים אשר עיקרם הוא ביצוע המיחזור ואפילו ההטמנה בארץ היעד, כאשר המימון לכך מוטל על היבואן (ומכאן על היצואן הקשור בו).

בכל מצב מומלץ ליצואן לודא כי החומרים מהם בנויות האריזות שבהן הוא משתמש אינן אסורות בשימוש בהיבטי איכות הסביבה (PVC  ) ועוד.

סימון האריזות כממוחזרות ,או כניתנות למיחזור הינה פעולה רצויה, הגם שכמות הסימונים לנושא זה, היא עצומה ומבלבלת. שלושה אלמנטים חשובים בהקשר זה:

1. אריזות העשויות מחומר ממוחזר  -יתרון.
2. אריזות הניתנות למחזור בקלות.
3. אריזות לשימוש חוזר  (אריזות בנות קיימא).

יש לשים לב לדרישות חדשות בהקשר ל"טביעת רגל פחמנית" ולחומרים בהתכלות אורגנית בטבע.

לסיכום, המלצות "עשה ואל תעשה"

1. הכר את המוצר הנארז ותכונותיו.
2. ראה את אריזות המתחרים – והפק מסקנות.
3. שמור על תמחיר הדוק ומבוקר.
4. בדוק את דרישות הלקוח ואל תתבייש לשאול – זה חוסך ממון רב בהמשך.
5. אם תכננת אריזה חדשה – בצע פיילוט של מסלול שלם וזאת לפני שאתה מייצר כמויות גדולות של אריזות.
6. לאחר אישור האריזה על ידי הלקוח – בנה מפרט טכני לאריזה וזכור להשתמש בידע המקצועי של מפעלי האריזה.
7. צור אופיון של האריזה – איך אורזים? איך ממשטחים? איך ממכילים.
8. עם תחילת ייצור ושיווק מוצר חדש, אריזה חדשה ולקוח חדש – חשוב לייצר רושם חיצוני טוב.
   שלב החסכונות והייעול – חשוב ככל שיהיה, רצוי שיתחיל לאחר שנוצרו יחסי מסחר ושביעות רצון בין היצואן ללקוח.
9. הלקוחות לא אוהבים שינויים ממצב קיים, ולמרות זאת אם אתה רואה כי רמת ההוצאות הנגרמות לך כתוצאה מדרישות אריזה
   והובלה מיוחדות של הלקוח, קל וצריך לשכנע את הלקוח בשיטה הזולה שלך.
10. אם המוצר שלך נמכר בשיטתExworks– נסה תמיד גם אתה לחסוך בעלויות ההובלה. 
          על אחת כמה וכמה כאשר אולי בעתיד הוצאות ההובלה יחולו עליך.
11. קבע יחס של עלות ההובלה חלקי הFOB(באותו המטבע) המושג כיחס הנדרש לצמצום כל שנה.
          באופן כזה תוכל לחסוך תוך בקרה שנתית באותם כלים.
12. זכור כי האריזות הינן, בדרך כלל כלי שימושי להכלת והגנת המוצר – ולכן המטרה העיקרית היא "פחות אריזה" LESS PACKAGING.
13. השתמש בייעוץ מקצועי ואל תנסה לייצר טכניקות חדשות – משום שבעצם, הדבר העיקרי אותו אתה רוצה לייצא הוא המוצר ולא 
           האריזה, למרות שבמקרים רבים אנו מגדירים מושג של "המוצר באריזתן" האריזה מהווה חלק אינטגרלי של המושג מוצר.

הכותב: אלי (אלחנן) פינגולד, מומחה לאריזה ושינוע, לוגיפק בע"מ.