מכון היצוא

יצוא ״דו שימושי״: פיקוח, סיווג ושאלות נוספות

של מי האחריות לקביעת הסיווג?

ההחלטה אם חלה חובת השגת רישיון יצוא הינה על היצואן. היצואן מכיר את מוצריו יותר טוב מכל מומחה חיצוני. 

מה קורה אם מוצר שלי מופיע בשתי הרשימות?

שאלה לדוגמה: אני יצואן כטב״מים. להפתעתי מצאתי שהמוצר שלי מופיע גם ברשימה הדו״ש - קטגוריה 9, וגם ברשימת החימוש - סעיף 22. מה עלי לעשות? 

תשובה: למרבה הצער, במדינת ישראל מדובר במצב אפשרי. בשאר העולם אין זה כך. הסיבה לכך היא שאפ״י תרגם את רשימת החימוש לעברית והוסיף לה פריטים רבים נוספים שאינן נמצאים ברשימה המקורית באנגלית. ובישראל הנוסח העברי קובע. כך נוצר מצב שפריטים כמו : כתב״מים (כלי תחבורה בלתי מאוישים בים באוויר וביבשה), לוויינים וטכנולוגיית חלל, ועוד רבים אחרים נכללים בשתי רשימות פיקוח. ובישראל חוק היצוא הביטחוני גובר על צו הפיקוח הדו שימושי. לכן במקרה של כפילות עליך לפנות לאפ״י  לקבלת רישיון.
 

פיקוח על ״מוצרי מדף״

שאלה: המוצר המיוצא על ידי הינו למעשה ״מוצר מדף״. הוא נמכר בצורה חופשית בחנויות וניתן להשיגו בקלות באינטרנט (כמובן ללא צורך ברישוי). מדוע הוא נמצא ברשימת הפיקוח? 

תשובה: לעיתים משטר הפיקוח נמצא בפיגור אחר התפתחות הטכנולוגיה. כך יכול להיות שמוצר שנמצא בפיקוח הופך להיות מוצר מדף. רשימת המוצרים נקבעת על ידי מומחים בווינה ביוני של כל שנה ונכונה למשך 18 חודשים מיום הקביעה. ראשית, אני מציע לבדוק היטב האם אין ״סעיף מילוט״ כלשהו, אשר יכול לפטור אותך מפיקוח (וקיימים הרבה סעיפי מילוט כאלו). במידה ולא, המלצתי היא לפנות ל״מומחה״ הישראלי - הלא הוא מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה  - ולבקש ממנו להעלות הצעה לעדכון רשימות הפיקוח בכנס המומחים הקרוב. 


החזרה ליצרן

שאלה: האם נדרש להגיש הצהרת משתמש סופי במקרה שמבקשים רישיון יצוא כדי לייצא מכשיר מפוקח תקול לצורך החזרתו ליצרן בארה״ב לתיקון? 

תשובה: כדאי לצרף במקום ״אישור משתמש סופי״ מכתב הצהרה ממך או מהיצרן המצהיר שהיצוא הינו החזרה ליצרן.

 

יצוא לטובת תערוכות או הדגמות

שאלה: כאשר אני או נציג מטעמי יוצא עם הציוד לטובת הדגמות או תערוכות וחוזר אתו לארץ לאחר מכן - האם יש צורך ברישיונות? 

תשובה: בהחלט כן, אולם התהליך יהיה מהיר יותר במקרה כזה. שימו לב: על המוצר להישאר ברשותך כל תקופת ההדגמה, ולחזור ארצה יחד עם המדגים.

 

האם שטעון מפוקח?

שאלה: האם חלה חובת הוצאת רישיון על מוצר מפוקח העובר שטעון בישראל? 

תשובה. לא, אין חובת רישוי במקרה של שטעון.

 

יצוא באמצאות בלדר/חברת שילוח 

ניתן לייצא באמצעות חברת בלדרים גם מוצרים מפוקחים. ההבדל הוא בסוג רשימון היצוא.

ליצוא רגיל באמצעות בלדרים יכול עמיל המכס להפיק רשימון בלדרים (רשימון מקוצר עם פחות שדות חובה מאשר ברשימון היצוא הרגיל).

אם מדובר ביצוא מפוקח, עמיל המכס צריך להפיק עבור יצוא זה רשימון יצוא רגיל (עם כל שדות החובה).

״רשימה שחורה״

שאלה: האם יש למדינת ישראל ״רשימה שחורה״ של אנשים או ארגונים ספציפיים שאסור לסחור איתם? 

תשובה: בניגוד למה שקורה בשאר העולם המפוקח ישראל אינה מפרסמת את רשימת החברות/ גופים הנכללים ב״רשימה שחורה״ מבחינתה.  

טיפ: כלי עזר ראשוני מומלץ בתחום הינה רשימת ה- Sanction Parties שמפרסם משרד הסחר האמריקאי בלינק להלן.

 

מדינות מוגבלות/ רגישות

שאלה: האם קיימת רשימה או טבלה בה רשומות כלל המדינות שיש עליהם אמברגו סחר של ישראל, סנקציות וחרם? 

תשובה: אין בנמצא רשימה / טבלה מסודרת הכוללת שמות מדינות אסורות בסחר. לשם כל עליכם לפנות למשרד הכלכלה בבירור ספציפי לגבי מדינה שיש ספק לגביה. יעזור לבדוק גם באתר האו״ם בקישור שלהלן.

 

סחר עם מדינות אויב

שאלה: אנו מעוניינים למכור מוצר לחברה זרה שתעשה בו שימוש בפרויקט של האו״ם בלבנון. האם המוצר מופיע ברשימות המוצרים המפוקחים? 

תשובה: גם אם המוצר אינו ברשימות הפיקוח אזי הוא נופל רק בשל הגדרת סחר עם מדינות אויב. על הפיקוח בתחום הזה אחראי משרד האוצר. ייתכן וקיימות החרגות לגבי יצוא לכוחות האו״ם. יש לבדוק מולם ישירות.

 

טיפ: להלן פקודת איסור סחר עם האויב באתר משרד האוצר.

           

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים.

לפנייה ליועץ זה לחצו כאן

טעינה

חג שמח!