יצוא המכשור הרפואי נמצא בעלייה מתמדת בעשור האחרון. עיקר הביקושים – ארה"ב, האיחוד האירופי וסין. יצוא המכשור הרפואי מהווה כ 3%- מסך יצוא ההיי טק הישראלי (סחורות ושירותים).
בשנת 2018 עלה היצוא בכ-4% ביחס לשנת 2017 והסתכם בכ-6 מיליארד דולר. יצוא הכימיקלים והדשנים המהווה כ-70% מהיצוא תנודתי מאוד בעשור האחרון ומושפע ממחירי האנרגיה.
יצוא המזון מישראל הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכחצי מיליארד דולר. ישראל מייצאת בעיקר רכזים ומקפאים של פירות וירקות. כ- 50% מיצוא המזון של ישראל מופנה לשוק האירופאי. במחצית השנה נרשמה עלייה בביקושים באזורי הסחר העיקריים וביניהם – מדינות האיחוד, צפון אמריקה ואסיה. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
בעשור האחרון הוכפל הביקוש ליין מישראל. במחצית הראשונה של השנה נרשמה עליה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ארה"ב היא הינה שותפת הסחר העיקרית בענף היין.
כ- 60% מיצוא היין של ישראל מופנה למדינות צפון אמריקה ואחריהן מדינות האיחוד האירופי וביניהן - צרפת, בריטניה, גרמניה, בלגיה ופולין. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
כ- 85% מהיצוא החקלאי של ישראל מופנה לשוק האירופאי. ישראל מייצאת לאירופה בעיקר תמרים, פירות הדר, פלפלים ותפוחי אדמה. במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה ביצוא ביחס לתקופה המקבילה. זאת לאחר עליה בשנה האחרונה (2017) בענף. בתקופה זו נרשמה עלייה ביצוא הירקות אל מול ירידה ביצוא הפירות. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
יצוא הטקסטיל עומד על ממוצע שנתי של כ-850 מיליון שדולר. במחצית השנה הראשונה עלה יצוא הטקסטיל בכ-5%. לישראל שותפות סחר מגוונות בענף. כ-30% מהיצוא מוצרי הלבשה וטקסטיל לבית, כ-30% מוצרי טואלטיקה והיתר מוצרים לתעשייה ולחקלאות. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
עלייה בביקושים בכלל אזורי הסחר המובילים – מדינות האיחוד, צפון אמריקה ואסיה. העלייה נרשמה הודות לעלייה בביקושים לתכשירי שמירה על העור ותכשירים לשיער. יצוא לאיחוד האירופי- בעיקר מוצרים לניקוי, צפון אמריקה ואסיה- תכשירים לעור ולשיער. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
יצוא המכשור הרפואי נמצא בעלייה מתמדת בעשור האחרון. עיקר הביקושים – ארה"ב וסין. יצוא המכשור הרפואי מהווה כ 3%- מסך יצוא ההיי טק הישראלי (סחורות ושירותים). יצוא התרופות, מבין הענפים הדומיננטיים במשק ירד במחצית השנה הראשונה של 2018 בשיעור חד של כ-21% בהשוואה למחצית הראשונה של 2017.
יצוא ציוד הטלקומוניקציה עלה בכ-5% במחצית השנה הראשונה של 2018 והסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר. ארה"ב הינה הדומיננטית ביותר בסחר כ-32%. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
יצוא מוצרי בית ומשפחה עלה בכ-12% במחצית השנה הראשונה של 2018 והסתכם בכ-625 מיליון דולר. משנת 2013 עומד היצוא על כמיליארד דולר בשנה. עיקר היצוא מוצרי פלסטיק לבית ולגינה. כ-75% מהיצוא מופנה לצפון אמריקה ומדינות האיחוד. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
בשנת 2016 נרשם שיא ביצוא בענף התכשיטים וחפצי החן. במחצית השנה הראשונה של 2018 ירד היצוא בענף בכ-19%. כמחצית מהיצוא מופנה לארה"ב. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות הסחר בעשור האחרון.
לראשונה מזה עשור שנים נרשמה ירידה בהיקף יצוא ההיי-טק התעשייתי. בשנה החולפת רשם יצוא ההיי-טק התעשייתי ירידה של כ-1% להיקף של כ-21.2 מיליארד דולר, (כ-48% מסך היצוא התעשייתי, כ-46% מסך יצוא הסחורות ללא יהלומים). בשנה שעברה עלה יצוא ההיי-טק בשיעור של 7% , בהמשך לגידול של 12% שנרשם ב-2010. כאמור מזה כעשור לא נרשמה נסיגה בהיקפי היצוא של סקטור זה כאשר הפעם האחרונה בה נרשמה התכווצות בייצוא ההיי-טק התעשייתי הייתה בשנים 2001-2002, שנות משבר ההיי-טק העולמי והאינתיפאדה השנייה - בשנים אלו ירד יצוא ההיי-טק בשיעור של 10% ו-12.5% בהתאמה. אפילו בשנת 2009 (שנת המשבר העולמי החמור במהלכה נפל היצוא הכולל בשיעור דו-ספרתי תוך כדי ירידות חריפות שנרשמו בכל ענפי הייצוא העיקריים), שמר הייצוא של סקטור ההיי-טק על צמיחה עם גידול של 5% בהיקפים.
בעשור האחרון יצוא הקוסמטיקה מישראל עלה בכ-40% ועיקרו מופנה לצפון אמריקה. מצגת זו סוקרת את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה עם מדינות מזרח אירופה- רוסיה, צ'כיה והונגריה.
כ- 75% מהיצוא החקלאי של ישראל מופנה לשוק האירופאי. הביקושים לתוצרת טריה באזור הבלקן נמצאים במגמת עליה מתמדת וזהו פתח להתרחבות המסחר ובפרט עם המדינות – רומניה, קרואטיה, סרביה ובולגריה. מצגת זו סוקרת כמה מן המאפיינים הללו ומנתחת את התפתחות קשרי הסחר בין המדינות, כמו גם את הפוטנציאל הרב הטמון בשיתוף פעולה עימן.
העליה בהיקפי היצוא התקבלה בעיקר כתוצאה מעליה ביצוא התכשיטים, אשר עלה בשיעור של כ-27% להיקף של כ-792 מיליון דולר. עליות נוספות נרשמו ביצוא קוסמטיקה (כ-4%), מוצרי בית ומשפחה (כ-1%) ומשקאות (כ-6%). ירידות נרשמו ביצוא מזון (כ-1%), טקסטיל (כ-5%) ותוצרת טריה (כ-8%).ענפי המזון והתוצרת הטריה מהווים כ- 37% מסך יצוא מוצרי הצריכה. אחריהם ענף התכשיטים כ-19%, וענף הטקסטיל כ-18%. אזורי הסחר העיקריים בענפי הצריכה הם האיחוד האירופי (כ-39% מסך היצוא) וצפון אמריקה (כ-31% מסך היצוא) המהווים כ- 70% מסך יצוא מוצרי הצריכה.
הירידה בהיקפי היצוא התקבלה בעיקר כתוצאה מהתכווצות יצוא הרכיבים האלקטרונים, אשר ירד בשיעור של כ-20% להיקף של כ-5 מיליארד דולר. חרף הירידות, ענף הרכיבים נותר דומיננטי ביצוא הישראלי בכלל וביצוא ההיי טק בפרט - כיום עומד משקלו על כ-22% מסך יצוא ההיי טק התעשייתי. הענף הגדול ביותר ביצוא ההיי טק התעשייתי הוא ענף התרופות אשר מהווה כ-30% מיצוא ההיי טק. על אף הירידה שנרשמה בענף התרופות במחצית השנה הראשונה, הענף התאושש ושמר על יציבות בהשוואה להיקפו אשתקד (כ-7 מיליארד דולר).אזורי הסחר העיקריים בענפי ההיי טק הם ארה"ב, אסיה והאיחוד האירופי, המהווים כ- 83% מסך יצוא ההיי טק התעשייתי.
במחצית השנה הראשונה לשנת 2016 ירד היקף היצוא בענפי המזון, המשקאות והתוצרת הטריה בכ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 930 מיליון דולר, בדומה למגמה הכללית ביצוא. יצוא התוצרת הטריה מהווה את עיקר היצוא בענפי המזון ומהווה 53%. ביצוא התוצרת הטריה נרשמה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור של כ-11% והוא הסתכם בכ- 500 מיליון דולר. ענף המזון רשם ירידה מתונה יותר של 4% והסתכם בכ-410 מיליון דולר ואילו ענף המשקאות שמר על יציבות עם עליה קלה של כמחצית האחוז והסתכם ב-25 מיליון דולר.
במחצית השנה הראשונה רשם יצוא ההיי טק התעשייתי ירידה דולרית של כ-8% להיקף כולל של כ-11 מיליארד דולר והוא מהווה כיום למעלה מ-50% מסך יצוא הסחורות של ישראל. הירידה בהיקפי היצוא התקבלה בעיקר כתוצאה מהתכווצות יצוא הרכיבים האלקטרונים והתרופות.
במהלך החודשים נובמבר 2014-ינואר 2015 רשם יצוא הסחורות ירידה בשיעור של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2013- ינואר 2014) לסך של כ-14.4 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים ירד במהלך תקופה זו בשיעור של 2.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ-12.2 מיליארד דולר. יצוא היהלומים ירד בשיעור של 6% (הסתכם בכ-2.2 מיליארד דולר).
במהלך החודשים דצמבר 2013- פברואר 2014 רשם יצוא הסחורות גידול בשיעור של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2012- פברואר 2013) לסך של כ-15 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים עלה במהלך תקופה זו בשיעור של כ-5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ-11.8 מיליארד דולר. היצוא החקלאי ירד בשיעור של כ-4% להיקף של כ-500 מיליון דולר. יצוא היהלומים עלה בשיעור חד של כ-41% (הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר). יש לציין כי על פי הערכותינו העלייה החריגה בייצוא היהלומים הינה טכנית בעיקרה ונובעת מהעברת יהלומים מישראל להונג-קונג לצורך הצגתם בתערוכה עולמית הנערכת שם מדי שנה (תערוכת HKTDC - תערוכת התכשיטים הבינלאומית של הונג קונג).
על פי נתוני הסחר של החודשים ינואר-פברואר 2013 ובניתוח היקף יצוא הסחורות הדולרי (ללא יהלומים) עולה כי בחודשים אלו נרשמה עלייה של 4.2% ביצוא בהשוואה לחודשים נובמבר-דצמבר 2012, שהסתכם בכ-7.1 מיליארד דולר. היצוא התעשייתי רשם גידול של 5% בהשוואה לתקופה הקודמת והסתכם בכ-6.8 מיליארד דולר. יצוא היהלומים רשם זינוק חד של 73% להיקף של 2.3 מיליארד דולר, אשר נבע בעיקר ממשלוחי יהלומים בהיקף חריג להונג-קונג, שם התקיימה תערוכה תכשיטים בינלאומית. היצוא החקלאי רשם ירידה משמעותית של 19% להיקף של 335 מיליון דולר.
