נתוני החשבונות הלאומיים שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על גידול היצוא במחצית השנה הראשונה של 2018 – מניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא, בתקופה זו גדל היצוא הכולל בשיעור של כ-3.3% בהשוואה למחצית הקודמת, כאשר בנטרול יהלומים והזנק התקבלה עלייה חדה יותר של כ-5%.
הצמיחה המהירה שאפיינה את היצוא מישראל בשנת 2017 נמשכת גם ב-2018. במהלך הרבעון הראשון של השנה עלה יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של 6.5% בהשוואה להיקפו ברבעון הראשון אשתקד והוא הסתכם בכ-12.6 מיליארד דולר – כך עולה מניתוח שנערך ביחידה הכלכלית במכון היצוא.
מדו"ח הסיכום של מכון היצוא לשנת 2017, עולה כי בהתאם לתחזיות המוקדמות של היחידה הכלכלית, הסתיימה שנת 2017 עם גידול מרשים של כ-6% ביצוא הסחורות והשירותים, אשר הסתכם בהיקף שיא של כ-102 מיליארד דולר. יצוא הסחורות גדל בשיעור דולרי של כ-3% הודות לגידול ביצוא של מגזר התעשייה (הסתכם בכ-58 מיליארד דולר) כאשר במקביל נמשכה הצמיחה המואצת ביצוא השירותים גם בשנת 2017 , במהלכה גדל היצוא של סקטור השירותים בשיעור של כ-11% ועלה להיקף שיא של כ-44 מיליארד דולר - זאת בעיקר בזכות המשך הגידול המואץ ביצוא שירותי ההיי-טק והודות לעלייה ביצוא התיירות.
במהלך 3 החודשים האחרונים (יוני-אוגוסט 2017) עלה יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של כ-1% בהשוואה להיקפו בתקופה המקבילה אשתקד (יוני-אוגוסט 2016) והוא הסתכם בכ-11.3 מיליארד דולר. סך הכל מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט 2017) גדל היצוא (סחורות, ללא יהלומים) בשיעור של 4.6% בהשוואה להיקפו בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-אוגוסט 2016) והוא הסתכם בכ-30.6 מיליארד דולר.
במהלך הרבעון השני של שנת 2017 גדל יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של 5.1% בהשוואה להיקפו בתקופה המקבילה אשתקד ובשיעור של 4.6% בסיכום שני הרבעונים הראשונים של 2017.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ה-17.5.17 את אומדן הצמיחה הראשון למשק לשנת 2017. אומדן ראשון לנתוני צמיחת המשק: היצוא גדל ב- 7.1% ברבעון הראשון של 2017 ותרם למעלה ממחצית מסך הצמיחה.
לפי ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא עולה כי במהלך הרבעון הראשון של שנת 2017 שמר יצוא הסחורות ללא יהלומים על יציבות בהשוואה להיקפו ברבעון הראשון אשתקד והוא הסתכם בכ-11.35 מיליארד דולר. יצוא הסחורות כולל יצוא היהלומים הסתכם בכ-13.8 מיליארד דולר – עלייה של כ-2.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בדומה למגמה בתקופה האחרונה מסתמנת מגמה שלילית כללית ביצוא של הענפים הדומיננטיים- רכיבים אלקטרונים, תרופות וכימיקלים.
מדו"ח סיכום מוקדם של מכון היצוא לשנת 2016, שנערך על ידי אגף כלכלה במכון היצוא, עולה כי היקף יצוא הסחורות והשירותים מישראל בנטרול מכירת חברות הזנק ויהלומים הסתכם בשנת 2016 בכ- 86 מיליארד דולר, עלייה דולרית של כ- 2% לעומת שנת 2015.
ארה"ב הינה יעד היצוא העיקרי והחשוב של ישראל אחרי האיחוד האירופי. מבין המדינות, ארה"ב הינה יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל. היצוא הישראלי לארה"ב (ללא יהלומים וכולל שירותים עסקיים) לשנת 2015 עמד על כ- 19 מיליארד דולר והיווה כ-27% מסך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל. משקלה של ארה"ב בסך היצוא ירד בכחמישה אחוזים במהלך השנים האחרונות כתוצאה מהעברת חלק מיצוא התרופות מישראל לאירופה (בעיקר בריטניה והולנד).
מגמת ההתאוששות ביצוא הסחורות מישראל נמשכת ואף מתחזקת, זאת בהמשך למגמה החיובית שהחלה במהלך מחצית השנה השנייה של 2016 – כך עולה מניתוח שנערך על ידי היחידה הכלכלית במכון היצוא. עלייה זו התקבלה חרף ירידה חדה של כ-43% ביצוא הרכיבים האלקטרונים, בין השאר בזכות גידול של כ-8% ביצוא התרופות. בנטרול השפעת הרכיבים עלה היצוא ב-3 החודשים האחרונים בשיעור חד יותר של כ-9%.
על פי ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא עולה כי במהלך הרבעון השלישי של 2016 ירד יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור דולרי של כ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-10.8 מיליארד דולר. זוהי ירידה רבעונית שלישית ברציפות לאחר שבמהלך הרבעון השני של 2016 ירד יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של כ-3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה חדה אף יותר בשיעור של כ-7%.
ניתוח מגמות היצוא ליעדים העיקריים במחצית 2016: ירידות ביצוא לארה"ב, בריטניה וסין. התאוששות מסוימת בגרמניה, איטליה וספרד.
הייצוא לעשרת יעדי הייצוא המובילים היווה כ-60% מסך הייצוא. במהלך המחצית הראשונה לשנת 2016 נרשמה ירידה בהיקפי היצוא ל-7 מתוך 10 יעדי היצוא העיקריים בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2015 (שלושה רשמו עלייה). מבין 20 היעדים הגדולים, המהווים כ-76% מסך הייצוא, ירד היצוא ל-13 יעדים מתוך ה-20 (עלייה נרשמה ביצוא ל-6 מהיעדים העיקריים, 1 ללא שינוי).
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני יצוא הסחורות לחודש מאי. מניתוח הנתונים עולה תמונה דומה לזו שהצטיירה בחודשים האחרונים: המשך הירידה בנתוני יצוא הסחורות, המושפעת בעיקר מהירידה ביצוא הענפים הריכוזיים הדומיננטיים (תרופות, רכיבים אלקטרוניים וכימיקלים) המתאפיינים בתנודתיות. בנטרול ענפים אלה מצטיירת דווקא התאוששות מסוימת בהיקפי יצוא הסחורות.
הייצוא לעשרת יעדי הייצוא המובילים היווה השנה כ-60% מסך הייצוא. במהלך 2015 נרשמה ירידה בהיקפי היצוא ל-5 מתוך 10 יעדי היצוא העיקריים בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014 (ארבעה רשמו עלייה, 1 ללא שינוי). מבין 20 היעדים הגדולים, המהווים כ-72% מסך הייצוא, ירד היצוא ל-15 יעדים מתוך ה-20 (ארבעה רשמו עלייה, 1 ללא שינוי). למעשה, מבין כל 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל, רק היצוא לסין והודו רשם השנה עלייה מהותית.
במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2015 ירד היצוא מישראל (סחורות, ללא יהלומים) בשיעור דולרי של כ-6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לכך נרשמו ירידות גורפות לרוב יעדי היצוא המובילים בעיקר ביצוא למדינות האיחוד, כשמנגד נרשם גידול דו-ספרתי ביצוא לאסיה המוסבר כולו בזינוק החד ביצוא הרכיבים. חולשת האירו מול הדולר והירידה החדה במחירי הסחורות מסבירים את הירידה ביצוא לאיחוד. העלייה ביצוא לאסיה – בזכות הרכיבים האלקטרונים. במבט כולל: ירידה גורפת ביצוא לרוב היעדים, במיוחד לרוסיה וטורקיה. היצוא להודו זינק בכ-50%.
מנתוני נתוני היצוא האחרונים לרבעון השלישי של 2015 עולה כי נמשכת מגמת הירידה בהיקף היצוא במונחים דולריים. נתוני חודש ספטמבר עצמו הינם הגרועים ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2009. עם זאת, ניתן ליחס חלק מהירידה גם למספר הנמוך של ימי העסקים בחודש ספטמבר (אם כי הלמ"ס מתחשבת לכאורה בנתון זה בחישוב נתוני היצוא מנוכי העונתיות). נתונים אלה ממשיכים להצביע בבירור על מגמה ארוכת טווח של חולשה ביצוא, עליה אנו מתריעים מזה שנתיים, המושפעת מהחולשה בכלכלה העולמית ומההתחזקות המתמשכת בשער החליפין הריאלי של השקל מול סל המטבעות.
במהלך החודשים נובמבר 2014-ינואר 2015 רשם יצוא הסחורות ירידה בשיעור של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2013- ינואר 2014) לסך של כ-14.4 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים ירד במהלך תקופה זו בשיעור של 2.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ-12.2 מיליארד דולר. יצוא היהלומים ירד בשיעור של 6% (הסתכם בכ-2.2 מיליארד דולר).
על פי נתוני סחר חוץ: במהלך החודשים יולי- אוגוסט 2014 רשם יצוא הסחורות ירידה של כאחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (יולי-אוגוסט 2013) לסך של כ-8.5 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים עלה במהלך תקופה זו בשיעור של פחות מאחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ-7.3 מיליארד דולר. היצוא החקלאי ירד בשיעור חד של כ-23% להיקף של כ-99 מיליון דולר. יצוא היהלומים ירד בשיעור של כ-10% (הסתכם בכ-1.2 מיליארד דולר).
במהלך החודשים דצמבר 2013- פברואר 2014 רשם יצוא הסחורות גידול בשיעור של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2012- פברואר 2013) לסך של כ-15 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים עלה במהלך תקופה זו בשיעור של כ-5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לסך של כ-11.8 מיליארד דולר. היצוא החקלאי ירד בשיעור של כ-4% להיקף של כ-500 מיליון דולר. יצוא היהלומים עלה בשיעור חד של כ-41% (הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר). יש לציין כי על פי הערכותינו העלייה החריגה בייצוא היהלומים הינה טכנית בעיקרה ונובעת מהעברת יהלומים מישראל להונג-קונג לצורך הצגתם בתערוכה עולמית הנערכת שם מדי שנה (תערוכת HKTDC - תערוכת התכשיטים הבינלאומית של הונג קונג).
על פי נתוני הסחר של החודשים ינואר-פברואר 2013 ובניתוח היקף יצוא הסחורות הדולרי (ללא יהלומים) עולה כי בחודשים אלו נרשמה עלייה של 4.2% ביצוא בהשוואה לחודשים נובמבר-דצמבר 2012, שהסתכם בכ-7.1 מיליארד דולר. היצוא התעשייתי רשם גידול של 5% בהשוואה לתקופה הקודמת והסתכם בכ-6.8 מיליארד דולר. יצוא היהלומים רשם זינוק חד של 73% להיקף של 2.3 מיליארד דולר, אשר נבע בעיקר ממשלוחי יהלומים בהיקף חריג להונג-קונג, שם התקיימה תערוכה תכשיטים בינלאומית. היצוא החקלאי רשם ירידה משמעותית של 19% להיקף של 335 מיליון דולר.
על רקע המשך מגמת הדשדוש בכלכלה העולמית וההאטה החריפה המסתמנת בפעילות הסחר העולמי השנה, מעדכן אגף הכלכלה במכון הייצוא את התחזית לשנת 2013 אשר עמדה על גידול של כ-3% לצמיחה אפסית בהיקף הייצוא ללא יהלומים והזנק.
