סקירות תקופתיות

אמש התפרסמו נתוני בנק ישראל בעניין היציבות הפיננסית בהשפעת מגפת הקורונה.

ניתוח מיוחד שערכנו סוקר את השפעת המגפה העולמית על הכלכלה והשפעתה על המשק הישראלי.

ב- 31 לדצמבר פרשה בריטניה רשמית מהאיחוד האירופי ונכנסה לתקופת מעבר בת 11 חודשים. במהלך תקופה זו תנהל בריטניה מו"מ עם גופי האיחוד האירופי על הסכם סחר חדש, אך תהיה רשאית לנהל במקביל מו"מ על הסכמי סחר גם עם מדינות אחרות.

היחידה הכלכלית במכון היצוא פרסמה סיקור קצר אודות תרומות היצוא למשק הישראלי. המסקנה העיקרית שעלתה מהנתונים היא כי גידול ביצוא מוביל לגידול בפריון וגידול בשכר הריאלי, ולפיכך בשיפור מדד יוקר המחירים היחסי במשק.

היצוא הישראלי ממשיך לצמוח בקצב מואץ. לאחר שבשנת 2017 גדל בשיעור דולרי של כ-8% והסתכם בכ-103 מיליארד דולר, צפוי היצוא על פי ההערכות להמשיך בקצב הגידול המהיר ולהציג גידול דולרי של כ-8% נוספים.

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אומדן הצמיחה השלישי למשק למחצית הראשונה של שנת 2018.

הצמיחה המהירה שאפיינה את היצוא מישראל בשנת 2017 נמשכת גם ב- 2018 וזאת חרף נתוני היצוא של חודש ספטמבר, אשר היו נמוכים משמעותית עקב תקופת החגים.

נתוני החשבונות הלאומיים שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על גידול היצוא במחצית השנה הראשונה של 2018 – מניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא, בתקופה זו גדל היצוא הכולל בשיעור של כ-3.3% בהשוואה למחצית הקודמת, כאשר בנטרול יהלומים והזנק התקבלה עלייה חדה יותר של כ-5%.

העלייה ביצוא הסחורות (בנטרול יהלומים) הושפעה מגידול ביצוא הרכיבים האלקטרונים והכימיקלים, כשמנגד נרשמו ירידות ביצוא התרופות וכלי הטיס.