מסמכים בסחר הבינלאומי

החשבון (Invoice) הוא אחד המסמכים החשובים בתהליך היצוא ובלעדיו לא ניתן לבצע יצוא. החשבון מכיל נתונים ערכיים וכמותיים של כל משלוח ומשלוח ובמקביל לשליחתו מהיצואן ליבואן הוא מוגש לשאר הגורמים המטפלים בתהליכי היצוא והיבוא (מכס, בנקים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, משרדים ממשלתיים וכיוצ"ב). אין לחשבון פורמט מקובל וכל יצואן יכול לבנות לעצמו חשבון בפורמט משלו.

פרטים נוספים

רשימת האריזה הינה מסמך המפרט את תכולת האריזות והכולל נתונים על הסחורה עצמה.

פרטים נוספים

מבנה תעריפי ההובלה האוירית מקנה יתרון לגודל בכך שהוא מאפשר למשתמש בהובלה האוירית ליהנות מהוזלת דמי ההובלה ככל שגדל משקלו של המשלוח. על מנת לעקוף שימוש בתעריפי הובלה יקרים, התפתחה במשך השנים שיטה שלפיה יכול גם היצואן של משלוח קטן יחסית ליהנות מהוזלה בתעריף ההובלה וזאת אם ישלח את המשלוח שלו ביחד אם משלוחים אחרים ובכך "יווצר" משלוח שמשקלו גדול יותר במשקל ותעריף ההובלה יוזל ליחידת משקל. שיטה זו נקראת האחדת מטענים או קונסולידציה (Consolidation) ובמסגרתה מאחד המשלח הבינלאומי משלוחים של מספר יצואנים וזאת על מנת ליהנות מהוזלה בתעריף ההובלה - הוזלה שממנה נהנה גם היצואן.

פרטים נוספים

תעודות המקור מסוג EUR1(הידועה כ"תעודת תנועה - Movement Certificate) הן לשימוש בסחר בין ישראל לבין ארצות האיחוד האירופאי (השוק האירופאי המשותף), ארצות אפט"א (EFTA)ומספר מדינות נוספות.תעודות המקור מסוג EUR1טובות הן ליצוא מישראל והן ליבוא אליה וזאת לצורך קבלה של העדפות מכס במסגרת הסכמי סחר אשר נחתמו בין ישראל למדינות אלה. תוקף התעודה הוא 4 חודשים, החל מיום חתימתה ע"י שלטונות המכס.

פרטים נוספים

תעודת מקור היא מסמך המעיד על מקור הטובין. בהסכמי הסחר שעליהם חתומה ישראל מצויין במפורש מסמך המקור הדרוש:יצוא לארצות הקהילה האירופית - EUR1 או EURO-MED.

פרטים נוספים

תעודת המקור הרגילה Certificate of Origin)(טובה למדינות שונות. התעודה היא לשימוש ביצוא מישראל בלבד. שני ארגונים מנפקים ומאשרים סוג זה של תעודת מקור באופן שוטף (יש גופים נוספים המאשרים את התעודה כמו התאחדות התעשיינים): מכון היצוא הישראלי, לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים.

פרטים נוספים

תעודות המקור המשמשות לסחר עם ארה"ב הן תעודות שהשימוש בהן, במסגרת הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב (אס"ח - FTA) הוא לצורך קבלת העדפות מכס. התעודה טובה לסחר עם ארה"ב לרבות פורטו ריקו. תעודת המקור כוללת מקור ו2- העתקים ונדרשת, ביצוא מישראל להיות חתומה על ידי היצואן בלבד.

פרטים נוספים

כאשר המטען מובל בתנאים של חכירת ספינה שלמה ולא על יסוד מטען בודד הנמסר לחברת ספנות אשר מקיימת שירות סדירבין נמל היצוא לנמל היעד - יקבע חוזה החכירה את תנאי חוזה ההובלה הימית ובעניין זה אין שום הגבלות על תנאי חוזה זה משום שיש להניח שהסכמי חכירה נחתמים אךורק בין מומחים המכירים היטב את הנושא והמודעים לסיכונים שנטלו על עצמם. מאידךגיסא כאשר מדובר בשיגור מטען בודד שונה המצב לחלוטין ובמקרה כזה נתונים בד"כשולח המטען והמקבל לחסדי חברת הספנות שתקבע את תנאי ההובלה אשר מודפסים עלגב טופס סטנדרטי הידוע בשם שטר מטען ימי (B/L - Bill of Lading).

פרטים נוספים

שטר המטען האווירי ( AWB - Air Waybill או ACN - Air Consignment Note ) הוא בעיקר אישור משלוח - הוא איננו מסמך זכות ולמחזיק בו אין זכות כלשהי בטובין. כמו"כ אין שטר המטען האווירי מסמך סחיר ועקב זאת אי אפשר להעביר הבעלות על הטובין ע"י הסבתו - וזאת בניגוד לשטר המטען הימי. שטר המטען האווירי מנופק בהתאם להוראות אמנת ורשה משנת 1929- )שאומצה במדינת ישראל תחת חוק ההובלה האווירית תש"מ 1980 ) . בסעיף 8 לאמנה נקבעו הפרטים החייבים להופיע בשטר המטען האווירי. בין השאר צריכים, לפי האמנה הנ"ל להופיע בשטר המטען האווירי תאריך ומקום הנפקת שטר המטען, שמות השוגר והנשגר עם כתובתם כמו, תאור טבע הטובין, אופן אריזתם, המשקל, הכמות, נפח או מידות הטובין ועוד. ניתן לומר ששטר המטען האווירי הוא המסמך העשוי או ע"י או עבור השולח והמייצג את החוזה הקיים בין השולח וחברת התעופה או חברות התעופה הנוטלות חלק בהובלת הטובין. בנוסף לנ"ל מהווה שטר המטען האווירי חשבון הובלה, תעודת ביטוח ימי (במידה והביטוח נעשה ע"י המוביל) והוראות טיפול במטען. חשוב ליצואן המשתמש בהובלה אווירית, לדעת שעל פי אמנת ורשה, על היצואן חלה האחריות לנכונות הפרטים המופיעים על גבי שטר המטען והוא יהיה אחראי לכל נזק שייגרם למוביל האווירי או לכל גוף אחר אם הנזק אירע כתוצאה מהצהרה לא נכונה או לא מלאה של שטר המטען האווירי.

פרטים נוספים

רשימון היצוא משמש כעדות לביצוע היצוא ואישור של השלטונות כי היצוא בוצע בהתאם לרשום בו. רשימון היצוא מופק על ידי סוכן המכס או המשלח הבינלאומי ורצוי לשמור עותק ממנו בתיק היצוא.

פרטים נוספים

רשימוני היצוא הם מסמכים אשר כוללים את הפרטים העיקריים שכלולים בשאר מסמכי היצוא. הבסיס החוקי לדרישת רשימון היצוא נמצא בסעיף 103 לפקודת המכס: "לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון רכבת או כלי הובלה אחר, לשם יצוא, יש לרשמם לשם יצוא בדרך שנקבעה לכך". על פי רשימוני היצוא מבוצעים בין השאר רישום סטטיסטי, הישבון ועוד. רשימוני היצוא משמשים גופים שונים לצרכים רבים וחשיבותם בתהליך היצוא רבה מאד. למעשה, רשימון היצוא הוא, בין השאר, עדות לביצוע היצוא על ידי היצואן ואישור השלטונות שהיצוא אמנם בוצע על פי הרשום ברשימון. רשימוני היצוא מופקים באמצעות מסוף מחשב שמחובר עם מל"מ. מל"מ הינו הגוף הישראלי שמבצע את סטטיסטיקת סחר החוץ של ישראל ודרכו מגיעים נתוני הרשימון גם למכס הישראלי. הגופים המנפקים את רשימוני היצוא הם סוכני המכס אשר במשרדם נמצאים בד"כ מסופים המחוברים למל"מ.

פרטים נוספים

חלק גדול מהעסקות בסחר הבינלאומי נעשות תחת עקרון הפרדת הרשויות. עקרון זה קובע שזכויותיהם של הצדדים לעיסקה – המוכר (היצואן) והקונה (היבואן) תשמרנה כל עוד הטובין מוחזקים בידי צד אחד והכסף בידי צד אחר. מכאן שבשתי השיטות הישירות הנ"ל, עיקרון הפרדת הרשויות מופר שכן בשיטת התשלום בחשבון פתוח, היבואן מקבל את המטען ומחזיק את התמורה בידיו. מצד שני, במכירה בשיטת התשלום "תשלום מראש" היצואן הוא זה שברשותו התמורה לסחורה והסחורה עצמה. המכשיר המקובל המאפשר קיום של הפרדת הרשויות בסחר חוץ הוא שטר המטען הימי. בשנת 1855 נחקק באנגליה חוק שטר המטען אשר העניק למסמך זה את תכונת הקניין (זאת, בנוסף לתכונותיו של שטר המטען כקבלה וכראיה לתנאי החוזה, אשר היו מקובלות כבר מהמאה ה-16). אם לשטר המטען לא היתה תכונה זו, היה צריך בעיקרון היצואן ללוות את הסחורה, להביאה ליבואן ולגבות את התמורה – זאת כפי שבאמת נעשה לפני הענקת תכונת הקניין לשטר המטען הימי. תכונת הקניין הפכה את שטר המטען הימי למסמך סחיר. תכונה זו אף מאפשרת לצדדים לעיסקה להפקיד באופן זמני את החזקה על הטובין בידיו של גורם שלישי, גורם שאמין על הצדדים כנייטרלי – הבנק. כך המוכר אינו נפרד מזכויותיו על הסחורה והקונה אינו חזרה עליה.

פרטים נוספים
טעינה
טעינה

מכון היצוא