תקציר מהרצאתה של חמוטל שיבר – מייסדת ומנכ"לית שיבר ריסרץ'
בהרצאה שלי, שפתחה את הכנס, דיברתי על מגמות במסחר הדיגיטלי. הצגתי את שלושת הגלים של המסחר הדיגיטלי, בקורלציה עם התבגרות הדור הרלוונטי על מנהגיו הדיגיטליים: הגל הראשון, החל משנת 1995, נגע לדור ה-"X-ennials" שהיו אז בשנות ה-20 לחייהם. הדור הזה, שנולד ב-1975 ואילך, נחשף לראשונה למסחר דיגיטלי אחרי שהכיר היטב מסחר פיזי, ולכן החנויות הדיגיטליות חיקו את מה שהחנויות הפיזיות עשו.
אמאזון, שפיתחה במהרה את השימוש בדאטה לצורך המלצות פרסונליות, ושימוש בחוות דעת לתמיכה בהחלטות, הניעה את המהפכה שהובילה לגל השני – בערך משנת 2005 – כשדור המילניום הגיע לגיל 20. הדור הזה כבר נחשף לטלפון הנייד, והכיר אתרי אי-קומרס, והתפתחה תחרות סביב ה-"one stop shop", ובהמשך תחרות הנוגעת למכשירים מחוברים, משלוח מהיר, ופתרונות "המייל האחרון" תוך מינוף הדאטה המקומי והפרסונלי שנצבר מהמובייל.
הגל השלישי, שהחל בשנתיים האחרונות, מונע ע"י דור ה-Z (שנולדו אחרי 1995). מדובר בדור שחי את המובייל והאומני-צ'אנל; הפרדה בין ערוצים (או אי הפרדה בין ערוצים) אינה רלוונטית – כמו שדג לא מרגיש את המים. הדור הזה ממזג בין גילוי, החלטה והשפעה, כאשר ברגע מסוים הצרכן יכול להיות גם מוכר וגם קונה, גם משפיען וגם יוצר. הדור הזה גם מנהל חיים שלמים אונליין (מי שיש לו ילדים שמשחקים בפורטנייט יודע), ומושפע ממה שמיקרו-משפיענים (בעלי 1,000 – 10,000 עוקבים) מציעים לו.
האופי של המסחר התמידי והמתמשך, הטכנולוגיה העומדת לרשות החברות כיום (AI, בלוקצ'יין, מובייל וסושיאל, ו-IoT), הדאטה שנצבר מהנ"ל, והדרישה לפרסונליזציה, מניעים מגמת C2C: צרכן לצרכן, כאשר כלכלת השיתוף מניעה דינמיקה של קניה בשוק המשני, צרכן כיוצר, וכן ההשפעה הרבה של קהילות גם כמנוע לתמיכה בהחלטות וגם במסגרת יצור קונטקסט.
המשמעות היא שיש שוק שלם, של מיליארדים רבים של דולרים, שמורכב מקהילות ורטיקליות (למשל: רק סניקרס, רק מדבקות, רק חולצות יוגה), ומאפשר לצרכנים לשתף ביצירות שלהם כדי למכור אותן בעצמם, או למכור משהו שהם קנו קודם, כשהמודל הוא "זנב ארוך" – המון מכירות קטנות שמייצרות היקף עסקאות משמעותי. תהליך הגילוי מבוסס במידה רבה על מדיה חברתית, כגון אינסטגרם, אך גם על פלטפורמות איקומרס שמתנהגות כמו אינסטגרם – לעתים תוך הצגת המוצרים בוידאו, ע"י הצרכן שמוכר אותם. בנוסף, "אוצרות" (curation) ומנויים על קופסאות הפתעה, מסייעים בתהליך הגילוי.
המגמה אינה מוגבלת לאתרים הקטנים: גם אמאזון, וולמארט / Jet וענקיות נוספות במערב, מזהות את המגמה ומקימות קהילות או ערוצים יחודיים לקטגוריות ספציפיות, והמספקים לצרכנים פלטפורמה למכור על גביה ולהשפיע על חבריהם (תוך תגמול על ההשפעה). במקביל, הציפיה לשירות VIP ("קונסיירג'") מניעה את הגדולים, שזה אחד היתרונות התחרותיים שלהם כיום; זאת, עקב הכניסה של "עוזרים וירטואליים" כמו אלקסה וגוגל הום, לבתים רבים. בנוסף לאפליקציות ו"בוטים", הגדולים וגם הקטנים יותר, שמעוניינים להציע שירות אישי וחויית לקוח עילאית, משקיעים רבות בתוכן – כולל וידאו, מדריכים, פורומים וחוות דעת.
לסיכום, "הגל השלישי" נשען על תרבות וקהילות הממזגות בין צריכה לקניה לגילוי להשפעה; תוכן; שירות קונסיירג'; ואוצרות/ ליקוט.
