מכון היצוא

מה בין יצוא וקניין רוחני?

מה בין יצוא וקניין רוחני?

השווקים הגלובאליים בעידן העולם השטוח רוויים במוצרים תחליפיים השרויים בתחרות עזה. מי שמשלם יותר לערוצי השיווק החזקים, משקיע סכומים גבוהים יותר לרכישת שטחי מדף או במסעי פרסום עתירי ממון, קונה את עיקר השליטה בשוק. הנגישות לקהל היעד נקבעת גם על סמך איכות היחסים העסקיים עם מתווכים מקושרים, אצולת בעלי ההון והשלטון, וגורמי תקשורת. הדומיננטיות בשוק תחרותי בנסיבות כאלו היא בעיקר תוצאה ישירה של השקעה כספית וניצול קשרים, וכתוצאה מכך בעלי העוצמה הממונית הם שליטי השוק.

 

אולם בידול אמיתי באמצעות מוצרים ושירותים מתוחכמים, יצירתיים או אסתטיים במיוחד מאפשר גם לקטנים ולעלומים שבמתחרים לצבור יתרון תחרותי על מתחריהם, גדולים כקטנים, ולהשתלב בשוק ואף להפוך לגורמי מפתח בשוק הרלבנטי. אולם הסיכוי להצלחה של מוצרים ושירותים כאלו מותנה בשני תנאים חיצוניים עיקריים (בנוסף לתנאים פנימיים כגון יכולת מימון) – שיווקי ומשפטי. התנאי השיווקי הוא קליעה של אותו מוצר או שירות לטעם של קהל היעד; ברי כי מוצר יצירתי או שירות מתוחכם שאינו תואם לרצונו של הקהל, לעולם לא יצליח. התנאי המשפטי הינו האפשרות לשמור על יתרון החדשנות, היצירתיות והמקוריות, לאורך זמן. תנאי זה ניתן להשיג רק באמצעות רישום זכויות קניין רוחני- פטנט, מדגם, זכות יוצרים או סימן מסחר: פטנט יינתן על אמצאה של מוצר או תהליך חדשניים, מדגם לגבי עיצוב חדש ומקורי של מוצר, סימן מסחר לגבי שם ייחודי או לוגו כובש, זכויות יוצרים לגבי יצירה ספרותית, צילום, או אף תוכנת מחשב, שמביאים לידי ביטוי את נקודת מבטו הייחודית של יוצרם.

 

בטרם נתייחס לשאלה "כיצד עושים זאת?" נתייחס לאלטרנטיבה- "מה אם לא נרשום זכות קניין רוחני?"; דהיינו, נניח שמצאנו את הדרך להפיק מרעיון מבריק מוצר מוצלח, ויצאנו לשוק מבלי שהצטיידנו בזכות קנין רוחני לשמירתו. מה אז? התשובה פשוטה – כל אדם יוכל לנקוט במדיניות השיווקית של "אני גם" (Me Too) המבטאת את עיקרון העל של השוק החופשי המאפשרת להעתיק ולחקות את המוצר המוצלח ביותר שלנו באין מפריע ולנצלו באופן הלגיטימי ביותר לטובתו. לא רק שאין איסור לעשות כן, אלא שחקיקת המפתח בסוגיה זו - חקיקת ההגבלים העסקיים במדינות השונות מתירה ומעודדת העתקה כזו לטובת עיקרון העל של השוק החופשי. בהשלמה עם דיני הקניין הרוחני מאפשרים דיני ההגבלים העסקיים להגביל את התחרות רק אם ביטויו של אותו רעיון נרשם כזכות קניין רוחני.

 

אז "כיצד רושמים זכות קניין רוחני?" התשובה טמונה במסגרת של חוקים ותקנות ברובן ככולן של מדינות העולם, המסונכרנים זה עם זה באמצעות מערכת ענפה של אמנות בינלאומיות החל משנות השמונים של המאה ה- 19, המכירה ומוקירה את התפיסה של העדפת בעלי הרעיונות לתקופה מסוימת לגבי זכות קניין רוחני השייכות להם לגבי ביטויו של אותו רעיון. עקב כך נוצרה מערכת משפטית בינלאומית המאפשרת לנתיני מדינה אחת לשמור על זכויותיהם גם במישור הבינלאומי, באמצעות בקשה מדינתית אחת תחילה- בקשת הבכורה, והגשת בקשות מקבילות ליתר המדינות החברות באמנות הבינלאומית (תוך תקופה מסוימת הנעה בין חצי שנה לשנה), תוך שמירה על זכויות בקשת הבכורה גם לבקשות המקבילות. גישה זו מזהה את הקושי הכלכלי, הטכנולוגי, היצירתי והמעשי לבטא רעיון ולהוציאו מהכוח אל הפועל, ומעודדת את בעל הרעיון- היזם, הקופירייטר, המפתח, הממציא - לפתחו במישור הבינלאומי.

 

מרגע רישומה של זכות קניין רוחני, היא משוריינת לטובת בעליה לתקופת זמן מסוימת. בכך ניתן לבעל הזכות הסיכוי ליהנות מבלעדיות בפטנט, במדגם, בזכות היוצרים או בסימן המסחר באותה תקופת זמן מחד. במקביל עולה ההנאה הציבורית מהגדלת מגוון המוצרים והשירותים ושיפור איכות החיים החברתי במהלך אותה תקופה ובוודאי לאחריה מאידך. מתום אותה תקופת בלעדיות תפקע הזכות ותהיה פתוחה לשימוש חופשי של כל אדם בציבור. תקופות ההגנה משתנות מזכות לזכות: 10 שנים לדגם (Utility Model)- במדינות בהן קיימת זכות כזו (ישראל אינה כלולה בהן), 15 שנים למדגם (Design), או 20 שנה לפטנט (Utility Patent). במקרים מיוחדים, כגון תרופות שפיתוחן ואישורן כרוך בהשקעת משאבים, מחקרים, ידע וזמן רבים, ניתן להאריך את תקופת ההגנה של פטנט במספר שנים. תקופת ההגנה לזכות יוצרים היא ברוב המקרים 70 שנים לאחר שנות חייו של היוצר, ולסימן מסחר היא אינה מוגבלת כל עוד משולמת אגרה והשימוש בלוגו או בשם נשוא סימן המסחר לא הופסק.

 

בגישה שתופסת מקום של כבוד בשנים האחרונות לגבי זכויות יוצרים, מעניק בעל זכויות היוצרים רשיון פתוח לשימוש הציבור ביצירתו בתנאים מסוימים, ובדרך כלל גם ללא תשלום. אף שכל יצירה כזו, כגון טקסט או קוד תוכנה, יכול להיות "פתוח" או "חופשי" במידה כזו או אחרת כשלעצמו, קיומם של מאות ואף אלפים של רשיונות מסוג זה, חלקם שונים ומנוגדים, מצריך בקרה, לעיתים בקרה משמעותית, במקרים בהם נעשה שימוש ביותר מרישיון אחד באותו עניין, כגון תוכנית מחשב הכוללת מודולים שונים המקושרים ביניהם, וכל מודול כתוב בקוד הכפוף לרישיון תוכנה אחר. מצב כזה עלול ליצור רשת משפטית סבוכה של רשיונות זכויות יוצרים באותה תוכנית, אשר חלקם אינו יכול לדור זה עם זה בכפיפה אחת. ראוי לציין כי שימוש נכון ומבוקר משפטית, עשוי להביא לתועלת מרובה, יציבה, זולה ועדיפה בהרבה על פתרון בקוד קנייני המוגבל יותר באופציות הטכנולוגיות שהוא מאפשר. אולם אין ללכת שבי אחר אלו המזהים את גישת הקוד הפתוח או הקוד החופשי עם חירות וחופש פעולה, בין משום שמבחינה משפטית גישת הקוד הפתוח נסמכת על מערכת זכויות הקניין הרוחני לא פחות מאשר כל בעל זכות קניינית אחרת, ובין משום שמבחינה מעשית קיים צורך לעקוב אחר רשת המגבלות והתנאים של כל רשיון כאשר נעשה ערבוב של קודי מקור שונים. אמנם רובם ככולם של רשיונות קוד פתוח נמסרים חינם לכל דורש, אולם היעדר מחיר אינו אומר שהשימוש בקוד פתוח הוא חופשי מבחינה משפטית.

טעינה

אירוע השבוע