מכון היצוא

חישוב עלויות בהובלה - חישוב תעריפים בהובלה אווירית

משקל אמיתי, משקל נפחי ומשקל לחיוב 

עלות הובלתו של מטען כלשהו מנקודה לנקודה, תלויה בשני גורמים עיקריים. ראשית, תלויה עלות ההובלה בנתונים הפיזיים של המטען – משקלו ומידותיו. הגורם השני הוא תעריף ההובלה האווירית. 
גורם נוסף אליו יש לשים לב הוא מגבלות המטוס. עובדה ידועה היא שאחד החסרונות של ההובלה האווירית לעומת זו הימית הוא מגבלות המטוסים ביחס למשקל ולנפח המטענים המובלים באוויר. ניתן להוביל בהובלה אווירית מטענים קטנים וכבדים מאד וכך להגיע למגבלת נשיאת המטוס מבחינת משקל. במקרה כזה רוב נפחו של המטוס יישאר ריק ולא מנוצל. מצד שני ניתן להוביל באוויר מטענים קלים ונפחיים אשר יתפסו את כל נפחו של המטוס בעוד שמבחינת המשקל יכולת המטוס לא תהיה מנוצלת כראוי. 

לאור העובדות לעיל, הגיוני יהיה להחליט בהובלה אווירית של מטען כבד יחושבו דמי ההובלה האווירית בהתאם למשקלו האמיתי של המטען (Actual Gross Weight) בעוד בהובלה אווירית של מטענים נפחיים, יחושבו דמי ההובלה האווירית על בסיס של משקל נפחי (Volume Weight) כאשר בחישוב המשקל הנפחי יילקחו בחשבון גם נתוני הנפח של המטען. 

משקלו האמיתי של המטען (Actual Gross Weight) הוא המשקל, כולל אריזה (משקל ברוטו). במשקל זה משתמשים לצורך חישוב עלויות ההובלה כאשר משקלו של המטען כבד יחסית לנפחו. סוג זה של מטען נקרא High Density Cargo והכוונה היא למטען בו 1 ק"ג משקל הוא בנפח של פחות מ6,000- סמ"ק וטונה אחת של משקל, נפחה פחות ממטר מעוקב אחד. משקל זה מצוין ביחידות של ק"ג (Kg) או ליברות (Lb) . כאשר משקל זה מצוין ביחידות של ק"ג, מעוגלים חלקי הק"ג כלפי מעלה למחצית הק"ג הגבוהה יותר. אם משקלו האמיתי של מטען הוא 98.2 ק"ג, הוא יחושב לפי 98.5 ק"ג ואם משקלו 102.6 ק"ג הוא יחושב לפי 103 ק"ג. כאשר המשקל האמיתי מצוין ביחידות של ליברות, חלקי הליברות מעוגלים כלפי מעלה לליברות שלמות. כך, למשל אם משקלו האמיתי של מטען הוא 200.8 ליברות, הוא יחושב לפי 201 ליברות. 

בעוד שכאמור לעיל משתמשים במשקל האמיתי של המטען כאשר זה כבד יחסית לנפחו, הרי שבמטען נפחי משתמשים כאשר נפחו של 1 ק"ג של מטען הוא גבוה מ6,000- סמ"ק. במקרה כזה, בעת חישובו של המשקל לחיוב יש לקחת בחשבון את נפחו של המטען. סוג זה של מטען זה נקרא Low Density Cargo. 

המשקל לפיו תחושב ההובלה האווירית נקרא משקל לחיוב – Chargeable Weight – והוא המשקל הגבוה בין שני סוגי המשקל – האמיתי והנפחי. אם נפחו של המטען גדול מ6,000- סמ"ק לכל ק"ג (או 6 מ"ק לכל טונה, או 366 אינץ' מעוקבים לכל ק"ג, או 166 אינץ' מעוקבים לכל ליברה) – יש להשתמש במשקל הנפחי לצורך חישוב תעריף ההובלה האווירית.


חישוב המשקל לחיוב בשימוש ביחידות שונות של נפח ומשקל 

מהאמור לעיל ניתן לומר בבירור שהיחס המותר, בהובלה אווירית בין נפח המטען למשקל הוא יחס של 1:6 דהיינו כל ק"ג של מטען, על מנת שישלם מחיר הובלה רגיל צריך להיות בנפח קטן מ6,000- סמ"ק. אם נרצה להציג זאת ביחידות גדולות יותר, נוכל לקבוע שטונה אחת של משקל אסור לה להיות בנפח הגבוה מ6- מ"ק. והיה אם בכל זאת היחס בין משקלו של המטען לנפחו, עולה על יחס של 1:6, יש לבצע חישוב על מנת להחזיר את היחס לתחום המותר – עד 1:6. 

מידות האורך המקובלות הן מטרים, ס"מ ואינצ'ים. מדות המשקל המקובלות הן טונות, ק"ג וליברות. בהתאם לכך יש שתי נוסחאות עיקריות לחישוב המשקל לחיוב: 

א. מטרים/טונות 
על מנת למצוא את המשקל לחיוב כאשר מדות האריזה נתונות במטרים, יש צורך להכפיל את מידות האריזה ולחלק ב6-. התוצאה תהיה בטונות. 

אם התוצאה (בטונות) נמוכה מהמשקל האמיתי – יש לחשב את עלות ההובלה האווירית על פי המשקל האמיתי. והיה אם התוצאה (בטונות) גבוהה מהמשקל האמיתי – יש להשתמש בה כבסיס לחיוב. 

דוגמא: 

נתון מטען אשר משקלו האמיתי 2 טון. המטען מורכב מארגז שמידותיו הן 2 x 1 x 3 מטר. מה יהיה המשקל לחיוב של המטען ? 

חישוב: ראשית נחשב את הנפח: 2 x 1 x 3 = 6. הנפח הוא, אם כן 6 מ"ק. עתה יש לחלק את הנפח ב6- ולראות אם התוצאה גדולה או קטנה מהמשקל האמיתי. 6 : 6 = 1 . התוצאה היא 1 – קטנה יותר מהמשקל האמיתי שהוא 2 ולכן המשקל לחיוב יהיה 2 טון. 

הפעולה שאנו עושים, אם כן, היא: 2 x 1 x 3 : 6. 


ב. ס"מ/ ק"ג 
על מנת למצוא את המשקל לחיוב כאשר מדות האריזה נתונות בס"מ, יש לעגל את שאריות הס"מ, להכפיל את מידות האריזה ולחלק ב6000-. התוצאה תהיה בק"ג. 

אם התוצאה (בק"ג) נמוכה מהמשקל האמיתי – יש לחשב את עלות ההובלה האווירית על פי המשקל האמיתי. והיה אם התוצאה (בק"ג) גבוהה מהמשקל האמיתי – יש להשתמש בה כבסיס לחיוב. 

דוגמא: 

נתון מטען אשר ארוז בארגז שמידותיו הן 42.1 x 67.8 x 45.6 ס"מ. משקלו 12 ק"ג. מה יהיה המשקל לחיוב של המטען ? 

חישוב: לצורך החישוב נעגל את מידות האריזה: 42 x 68 x 46 ואז נבצע את החישוב אלא שהפעם החלוקה תהיה ב6000-. 
במקרה הזה, הפעולה שאנו עושים, היא: 42 x 68 x 46 : 6000 = 21.89 
כאמור, התוצאה היא בק"ג. נעגל 21.89 ל22- ונקבל שהמשקל לחיוב הוא 22. זהו משקל גבוה יותר מהמשקל האמיתי (12 ק"ג) ולכן נשתמש בו לצורך חישוב ההובלה האווירית. 


לסיכום, ניתן לקבוע שבחישוב תעריפי ההובלה האווירית קיימים שני יסודות. היסוד הראשון הוא זה הקובע שמחיר ההובלה ייגבה תמיד ליחידות של משקל. נכון, שייתכן ועקב יחס נפח/משקל הגדול מ-6 , יגדל המשקל לפיו יחויב המטען, אבל עדיין התשלום יבוצע בהתאם ליחידות של משקל. ככל שהמשקל הכללי עולה, המחיר ליחידת משקל (ק"ג, טונה וכו') יוזל. 

היסוד השני קובע שהיחס המותר בין נפח המטען למשקלו לא יעלה על יחס של 1:6.

כתיבה: זאב תלם

מרצה בכיר ויועץ לחברות עסקיות בתחום בסחר הבינלאומי

 

טעינה