מכון היצוא

שטר המטען הימי

כללי 

כאשר המטען מובל בתנאים של חכירת ספינה שלמה ולא על יסוד מטען בודד הנמסר לחברת ספנות אשר מקיימת שירות סדירבין נמל היצוא לנמל היעד - יקבע חוזה החכירה את תנאי חוזה ההובלה הימית ובעניין זה אין שום הגבלות על תנאי חוזה זה משום שיש להניח שהסכמי חכירה נחתמים אךורק בין מומחים המכירים היטב את הנושא והמודעים לסיכונים שנטלו על עצמם. מאידךגיסא כאשר מדובר בשיגור מטען בודד שונה המצב לחלוטין ובמקרה כזה נתונים בד"כשולח המטען והמקבל לחסדי חברת הספנות שתקבע את תנאי ההובלה אשר מודפסים עלגב טופס סטנדרטי הידוע בשם שטר מטען ימי (B/L - Bill of Lading).

תכונותיו של שטר המטען

קבלה הניתנת על ידי סוכן חברת הספנות עבור הטובין שהוטענו על אניה.

סוכנה של חברת הספנות מאשר כי קיבל לרשותו את הטובין. מאחר ושטר המטען נחתם על ידי סוכן האניה (רב החובל או כל אדם אחר שבסמכותו לחתוםעל שטר המטען) הרי שההנחה היא שלחותם מידע מדויק בכל הקשור לאותו מטען וכמו"כ ידועה לו כמותם ומצבם של המטענים - שכן אחרת לא היה חותם על השטר. יש לציין שהחוק רואה בשטר המטען אישור בלבד לגבי קבלת המטען, אישור שאינו מהווה ראיהחותכת בקשר לכתוב בשטר המטען אלא ראיה לכאורה שאכן הכמות שאמורה היתה להישלח אמנם נשלחה. כאשר יצואן מצהיר הצהרה לגבי כמות הטובין ע"ג שטר המטען ולסוכןחברת הספנות אין אפשרות לבדוק את אמיתות ההצהרה, יכול סוכן האניה להדגיש עלגבי שטר המטען שהכמות שהוכחה אינה ידועה ואז, שטר המטען אינו מהווה הוכחהלגבי כמות המטען שהועמסה.

תעודת בעלות 
המחזיק בשטר המטען באופן חוקי נחשב לבעלים החוקיים של המטען ולמעשה המחזיק בשטר המטען כאילו החזיק המטען עצמו - כך יכול המחזיק בשטר המטעןלמכור אותו לגוף זר ובכך להעביר את הבעלות לגוף זה.חשוב לציין שלא כל שטר מטען ימי הוא מסמך סחיר שניתן להעביר בעלות בטובין על ידי הסבתו. רק שטרי מטען אשר במשבצת Consigneeשלהם (ראה להלן - מילוי שטר המטען הימי) מופיע אחד משלושת הביטויים שלהלן:

 To Order

To Order & Consignee

To Order of Shipper

הם שטרי מטען סחירים.

ראיה לתנאי ההסכם
שטר המטען הימי הוא איננו חוזה ההובלה אלא רק ראיה לתנאיו. ההסכם עצמו נעשה לפני שסוכן האניה הטביע את חתימתו על גבי שטר המטען.

הסכם נעשה בנקודת זמן מסוימת כאשר הצעתו של המוכר (במקרה שלפנינו: בעלהאניה המוכר את שרותיו) מתקבלת על ידי הקונה (היצואן או היבואן ) אשר רוכשיםאת שרותיו של בעל האניה, דהיינו חייבים להיות שני אלמנטים: אלמנט ההצעה ואלמנטהקבלה. כאשר יצואן עומד לייצא את מטענו (או יבואן לעשות יבוא) טבעי שיבואובמשא ומתן עם מספר חברות ספנות (בעלי אניות) ומהם יקבל הצעות שונות. כאשרהתנאים והמחיר של אחת מההצעות מתאים לדרישותיו הוא מקבלה, אזי ההסכם למעשהבוצע. למעשה לא לבעל האניה ולא ליצואן/יבואן יש מסמכים כלשהם המתארים את ההסכםלפרטיו. היצואן יקבל את שטר המטען רק לאחר שהמטען הוטען על האניה ועקב כך, שטר המטען מהווה ראיה לתנאי ההסכם, בלבד.

סוגי שטרי מטען 
מקובל להבחין בין סוגים שונים של שטרי מטעןימיים כגון שטרי מטען נקיים (Clean)או פגומים (Foul) , שטרי מטען המעידים על הפלגה(Shipped) או המאשרים קבלת מטען(Received for Shipment), שטרי מטען ישירים (Direct) ושטרי מטען המכסים שטעון (Through).

לסוג שטר המטען חשיבות רבהשכן יש סוגים של שטרי מטען אשר אינם עונים על דרישות תנאי מכר מסוימים. כאשר, לדוגמא, שטר המטען איננו מעיד על הטענה בפועל על הספינה (אלא רק מאשר קבלתהמטען על החוף ) או כאשר שטר המטען מעיד שמצבו הנראה לעין של המטען כפי שהתקבללהטענה הוא פגום או מקולקל או כאשר שטר המטען כולל תאור משקל שאינו מתאיםלמשקל שנמכר הרי יוכל מי שרכש את המטען או לעיתים הבנק שהוא מינה כסוכן לתשלום)כאשר התשלום נעשה בתנאי אשראי דוקומנטרי) לסרב לקבל את שטר המטען בטענה שהואכולל הסתייגות המעוררת ספק לגבי ביצוע חוזה המכר המוסכם בין הצדדים. מסיבהזו חשוב ביותר ליצואן להבטיח ששטר המטען יתאים בתיאוריו במאת האחוזים לתיאורהמפורט של הטובין שנמכרו במסגרת חוזה המכר שלו עם הלקוח. זו גם אחת הסיבות לכך שסוגים שונים של שטרי מטען מפורטים בכללים ונהלים האחידים לאשראים דוקומנטריים(ראה להלן).

מילוי שטר המטען הימי

כללי 
להבדיל משטרי המטען האויריים שזהיםבכל חברות התעופה (חוץ מכמה הבדלים קטנים כמו סימני ההיכר של חברות התעופה( הרי שהפורמט של שטרי המטען הימיים יכול להשתנות מחברת ספנות אחת לשניה. שטר המטען המוסבר על ידינו הוא אחד מסוגי שטר המטען אשר בשימוש חברת צים. כעיקרון, ניתןלחלק את שטר המטען הימי לשבעה חלקים (ראי/ה שרטוט) :

חלק ראשון 
בחלקו הראשון של שטר המטען נרשמים שמותיהם של השולח (Shipper) , הנשגר(Consignee) ושם להודעה על הגעת המטען (Notify) .

חלק שני 
חלקו השני של שטר המטען דן במסלול ובסוגי ההובלה. כך ששטרי המטען כיוםמכסים גם הובלה ימית וגם הובלה משולבת , ניתן לשלב תחת אותו שטר המטען קטעים של הובלה ימיתויבשתית. אפשרי שחברת הספנות תקבל את המטען בנקודה מסוימת Place of Receipt of Goodsותבצע הובלה יבשתית לצורך יצוא. במקרה כזה יצוין כלי ההובלה היבשתית במשבצת Initial Carriage by. בקטע של ההובלה הימית יצוין שם האניה ומספר ההפלגה(Vessel, Voyage) , שם נמל הטעינה,(Loading Port) שם נמל הפריקה(Port of Destination)האחרון ומקום מסירה סופי של הטובין(Final Destination) - אם חב' הספנות התבקשה לציינו.

חלק שלישי 
חלקו זה של שטר המטען מוקדש להערות שונות.

חלק רביעי 
בחלקו הרביעי של שטר המטען מפורט המטען, ופרטיו: משקל, כמות, תאור, נפח וכו'. כאשר ההובלה נעשית במכולות יש צורך לציין את מספר המכולה, גודלה, את מספר סגר המכולה, את משקל המכולה טרה, סוג השירות( H/H, P/H, H/P, P/P)ותאור המטען (Description of Goods).

חלק חמישי 
בחלקו החמישי של שטר המטען מפורטים דמי ההובלה הימית. לא כל חברות הספנות מכלילות חלק זה בשטרי המטען שלהן.

חלק שישי 
חלק זה מכיל פרטים אינפורמטיביים שונים. רשום בו היכן משולמת ההובלה - במדינת היצוא (At Origin)או במדינת היבוא (At Destination), מספר העתקי מקוריים שנופקו, תאריך ההוצאהוחתימתו של הסוכן.כמו"כ רשום בחלק ששי מספרו של שטר המטען.

חלק שביעי 
חלק שביעי מיועד להערות שונות או הוראות למוביל.

אופן מילוי שטר המטען

משבצת 1 
שם היצואן וכתובתו המלאה.

משבצת 2 
הנשגר ומענו. שמו של מקבל המטען. לעיתים, כאשר המשלוח, עקב שיטת התשלום הנהוגה בעסקה מסוימת, נשגר על שמו של בנק, יופיע שמו של מקבל המטען במשבצת 3. משבצת 2 חשובה מאד כי הרשום בה הוא בעל הטובין וללא הסבתו ע"גשטר המטען אי אפשר לשחרר את הטובין או להעבירם לגוף שלישי (העברה לבעלות של גוף שלישי אפשרית אם במשבצת רשום ששטר המטען הוא לפקודתו של הנשגר ולא לנשגר עצמו (To Order of Consignee).

לעתים יופיעו במשבצת זו המלים To Order (ללא ציון שם נשגר). פירושו של דבר ששטר המטען הוא למוכ"ז (בדומה לצ'ק עצמי). במקרה כזה חייבת ראשית כל להופיע חתימתהיצואן ע"ג שטר המטען (כהסבה), ואח"כ חתימת משחרר הטובין. בכל מקרה חייבת להופיע הסבת משחרר הטובין על גבי שטר המטען.

משבצת 3 
במשבצת זו מופיעים שם וכתובת הגוף, לו נדרשת חברת הספנותלהודיע על הגעת טובין. אם במשבצת מספר 2 יופיע (למשל) בנק, הרי שבמשבצת מספר 3 יופיע שמו של היבואן האמיתי. במקרה כזה, על מנת לשחרר את הטוביןצריך היבואן להציג לחברת הספנות שטר מטען עם שתי הסבות: ראשית של הבנק ואח"כשלו.חברת הספנות מחויבת להודיע לשניהם - גם לבנק (הרשום במשבצת (Consignee)וגם ליבואן (הרשום במשבצת Notify). קורה לעתים שבמשבצת זו מופיעים מספר גופים - ואז על חברת הספנות להודיע לכולם על הגעת המטען.

משבצת 4 
ממולאת כאשר ההובלה הפנימית בארץ היצוא מבוצעת על ידי חברת הספנותאשר מנפקת את שטר המטען. רושמים בה את צורת ((Modeההובלה מהמקום בו קיבל המוביל (חב' הספנות) את הטובין תחת אחריותו, עד לנמלהטעינה. מבחינה מעשית, במקרה שמשבצת זו ממולאת, המוביל קיבל אחריות על הטוביןבשלב מוקדם יותר להטענת הטובין על האניה בנמל היצוא.

משבצת 5 
המקום(לא נמל היצוא) שבו החלה אחריות המוביל על הטובין. משבצת זו ממולאת אך ורק אם המוביל קיבל על עצמו אחריות כזו.

משבצת 6 
שם האניה הראשונה עליה הוטענו הטובין ומספר ההפלגה.

משבצת 7 
נמל היצוא. הנמל בו הוטענו הטובין על סיפון האניה.

משבצת 8 
הנמל האחרון לשם מיועדים הטובין.

משבצת 9 
היעד האחרון לשם יש לשלוח הטובין ע"י המוביל וזאת רק כאשר זהסוכם לפני כן בין המוביל לבין היצואן ו/או היבואן . חשוב מאד להבדיל בין משבצת זו - שעל ידי רישום בה, המוביל אחראי להובלת הטובין מנמל היצוא, למשבצת 16, בה היצואן ו/או היבואן אחראים להובלתהטובין מנמל היצוא.

משבצת 10 
מספר ההזמנה - Booking Number. זהו מספר שניתן ע"יסוכן האניה.

משבצת 11 
מספר שטר המטען.

משבצת 12 
מספרים סידוריים ואסמכתאות (בד"כ של היצואן).

משבצת 13 
פרטים לגבי משלח בינלאומי(Forwarding Agent).

משבצת 14 
מקור הטובין - לשימוש היצואן/היבואן

משבצת 15 
הערות שונות. בד"כ הערות שלא מזיקות לחברת הספנות.

משבצת 16 
היעד הסופי לשם יש לשלוח את הטובין כאשר היצואן ו/או היבואן אחראים להובלתהטובין מנמל היצוא (ראה גם הסבר למשבצת 9).

משבצת 17 
סימנים ומספרים. הסימנים שרשומים, מעשית, ע"ג האריזה הגדולה ביותר (החיצונית). במקרה של מכולות יירשם מספר המכולה.

משבצת 18 
במשבצת זו יופיע תאור הטובין. לעתים תופענה ליד תאור הטובין הערות שונות של המוביל שמטרתן להגביל את אחריותו לגבי מהות הטובין. בין ההערות הנפוצות ביותר ניתן לציין את ההערות הבאות: STC - SAID TO CONTAIN- כאשר מופיעה הערה זו פירושו של דבר שהיצואן (ולא המוביל) אחראי לנכונותה הצהרה לגבי סוג המטען.

SHIPPERS LOAD STOWAGE & COUNT - כאשרמופיעה הערה זו פירושו של דבר שהיצואן (ולא המוביל) אחראי לנכונות ההצהרהבדבר כמויות המטען והטענתו לתוך המכולה. חשוב להדגיש בעניין תאור הטובין, שכאשר מדובר בטובין הדורשים טיפול מיוחד - עובדה זותופיע במשבצת זו. לדוגמא: מטענים מסוכנים, מטענים בקירור, מטענים מתכלים ועוד.

משבצת 19 
משקל (בד"כ ביחידות טון מטרי- (Metric Ton ) יופיע בד"כ בדיוק של 3 ספרות אחרי הנקודה.

משבצת 20 
הנפח של המטען. לרוב במטרים מעוקבים - יופיע בד"כ בדיוק של3 ספרות אחרי הנקודה.

משבצת 21 
במשבצת זו נרשמים הפרטים השונים המסבירים את חיובי ההובלה.

משבצות 23 ,22 
במשבצת 23 יופיע התעריף ליחידת מידה (טון מטרי, מטר מעוקב, יחידתהובלה - כמו מכולה) המופיע במשבצת 22.

משבצות 25,24 
סה"כ מחיר ההובלה שיש לשלם למוביל אם בארץ היצוא (יופיע במשבצת 24 כPrepaid- ) ו/או בארץ היבוא (יופיע במשבצת 25 כ-(Collect

משבצת 26 
הצהרת היצואן לגבי ערך הטובין שנשלחו תחת שטר המטען. משבצת זו ממולאת כאשר היצואן מסרב להסתפק בתקרת האחריות הרגילה של חברת הספנותומבקש לציין בכתב את ערך הטובין. במקרה כזה תחייב חברת הספנות בדמי ההובלהבאחוזים מערך הטובין כפי שהוצהר. חיוב זה יופיע במשבצת 25 או וכמובןבהתאמה 29 או 28 ) ובשורה שמתאימה ל- Ad Valorem Freight במשבצת 21.

משבצת 27 
מטבע ההובלה, יופיע ליד המילהTotal

משבצת 28 
סה"כההוצאות המשולמות במדינת היצואן (Pre Paid).

משבצת 29 
סה"כ ההוצאות המשולמות במדינת היבואן (Collect).

משבצת 30 
ציון המקום בו תשולם ההובלה :במדינת היצוא (Pre Paid)או היבוא (Collect).

משבצת 31 
מספר שטרי המטען המקוריים שהונפקו.

משבצת 32 
המקום והתאריך בו הונפק שטר המטען.

משבצת 33 
חתימת סוכן האניה כאשר קיבל אישור לכך מבעל האניה.

 

טעינה