מכון היצוא

רשימון יצוא מב-9

כללי

רשימוני היצוא הם מסמכים אשר כוללים את הפרטים העיקריים שכלולים בשאר מסמכי היצוא. הבסיס החוקי לדרישת רשימון היצוא נמצא בסעיף 103 לפקודת המכס: "לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון רכבת או כלי הובלה אחר, לשם יצוא, יש לרשמם לשם יצוא בדרך שנקבעה לכך". על פי רשימוני היצוא מבוצעים בין השאר רישום סטטיסטי, הישבון ועוד. רשימוני היצוא משמשים גופים שונים לצרכים רבים וחשיבותם בתהליך היצוא רבה מאד. למעשה, רשימון היצוא הוא, בין השאר, עדות לביצוע היצוא על ידי היצואן ואישור השלטונות שהיצוא אמנם בוצע על פי הרשום ברשימון.

רשימוני היצוא מופקים באמצעות מסוף מחשב שמחובר עם מל"מ. מל"מ הינו הגוף הישראלי שמבצע את סטטיסטיקת סחר החוץ של ישראל ודרכו מגיעים נתוני הרשימון גם למכס הישראלי. הגופים המנפקים את רשימוני היצוא הם סוכני המכס אשר במשרדם נמצאים בד"כ מסופים המחוברים למל"מ.

 

אופן מילוי רשימון יצוא מב-9
 
1. היצואן ומענו, מספר האישיות המשפטית
אישיות משפטית אשר הוא "בעל הטובין" והנושאת באחריות לגבי הנתונים המופיעים במסמך, ואשר חשבון המכר נושא את שמו.
יירשם - השם המלא של האישיות המשפטית וכתובתה כפי שרשום ברשות המוסמכת (משרד המשפטים, פנים וכיו”ב). במשבצת זו יכול להופיע שם אחד בלבד.
מספר הגוף המשפטי - ממספר הרישום של האישיות המשפטית כפי שניתן על ידי רשות מוסמכת (9 ספרות). המספר מבוסס על המספר הניתן לאישיות המשפטית על ידי הרשות המוסמכת כדלהלן:
חברה - מספר הרישום שניתן לחברה על ידי רשם החברות
שותפות רשומה - מספר הרישום שניתן לשותפות ע"י רשם השותפויות (9 ספרות).
אגודה שיתופית - מספר הרישום שניתן על ידי רשם האגודות השיתופיות
אגודה עותומנית - מספר הרישום שניתן לאגודה על ידי הממונה על המחוז במשרד הפנים.
 
2. הנשגר ומענו
מקבל הסחורה וכתובתו המלאה.
 
3. מען למשלוח מכתבים
כגון בנק וכו'. במשבצת זו יכולות להירשם מספר כתובות.
 
4. משבצת ריקה
 
5. שם סוכן המכס
שם סוכן המכס וכתובתו, המורשה לפעול בשמו של היצואן.
 
6. מספר סוכן המכס
מספר רשיון סוכן המכס.
 
7. שם כלי ההובלה
בהובלה ימית - יירשם שם האניה ומספר המסע.
בהובלה אוירית - יירשם שמה המלא של חברת התעופה ומספר שטר המטען.
  1. נמל טעינה (היצוא)
    מקום טעינת הטוביןעל כלי ההובלה.

    9. נמל פריקה
    המקום בו יפרקו את הטובין מכלי ההובלה.
     
    10. יעד סופי של הטובין
    שם המקום בו יוצאת הסחורה מחזקתו של המוביל, כמתחייב משטר המטען.
     
    11. מספר חשבון ותאריכו
    כפי שניתן על ידי היצואן והמופיע על גבי החשבון
     
    12. מספר רשימון
    לא יירשם על ידי סוכן המכס או היצואן אלא ייקבע על ידי מסוף המכס הקולט.
     
    13. יצוא מוחזר/תיקון/ביטול
    יצוא מוחזר - המשבצת אינה בשימוש
     
    14. מספר שליפה
    ייקבע ע"י המסוף הקולט
     
    15. שם חברת יצוא
    חברת יצוא היא גוף משפטי שאינו יצרן, העוסק ביצוא מוצרים ישראלים לחו"ל.  יירשם: השם המלא של האישיות המשפטית וכתובתה כפי שרשום ברשום מוסמכת. במקרה שחברת היצוא היא גם היצואן, עליה לרשום פרטיה הן במשבצת מס' 1 ("היצואן") והן במשבצת זו.
     
    16. מספר חברת יצוא
    מספר הרישום של האישיות המשפטית כפי שניתן על ידי רשות מוסמכת (9 ספרות).
     
    17. שטעון/הישבון/מחסן רשוי
    יש לסמן את המשבצות הבאות:
    משבצת 1 (מחסן רשוי) - מסומנת במקרה שהיצוא נעשה במישרין ממחסן רשוי (ערובה).
    משבצת 2 (הישבון) - מסומנת רק אם היצואן מתעתד להגיש תביעה להישבון בגין יצוא זה.
    משבצת 3 (שטעון) - מסומנת במקרה והטובין המיוצאים הובאו לישראל, אך לא שוחררו מפיקוח המכס לפני יצואם.
     
    18. שם הקונה ומענו
    יירשם אם שונה מ"הנשגר" (משבצת מס' 2). כאשר זהה לנשגר, אין לרשום מאומה. יש לסמן Xבמקום המתאים, אם הקונה בקשרי בעלות עם היצואן.
     
    19. מספר רשיון
    יש לציין את מספר הרשיון או האישור המיוחד הניתן על ידי רשות מוסמכת בהתאם לתוספת הראשונה או השניה של צו יצוא חופשי. בשאר המקרים המשבצת תישאר ריקה.
     
    20. צרופות
    יש לרשום את שם הרשות המוסמכת שאישרה את הרשיון, או הוציאה את האישור המיוחד כגון: משרד החקלאות, בטחון, דתות, בריאות וכו' וסוג האישור. בשאר המקרים המשבצת תישאר ריקה.
     
    21. פרט סווג עיקרי
    יש לציין פרט מכס (בהתאם ל"סווג סחורות היצוא ילקוט המכס 511") המתייחס לטובין בעלי הערך הגבוה ביותר במשלוח היצוא. חייבת להיות זהות בין פרט זה לבין הרשום במשבצת 39.
     
     
    22. לא קיים
     
    23. יש לסמן  במשבצת המתאימה:
    1. FCL- במקרה שהמשלוח ארוז במכולה שכולה על שם היצואן או היבואן.
    2. LCL- במקרה שהמשלוח ארוז במכולה עם יצואנים/יבואנים אחרים.
    3. "צ" - במקרה שהמשלוח בצובר.
     
    24. ארץ מקור
    שם ארץ מקור הטובין - השימוש במילה "ישראל" במשבצת זו מוגבל אך ורק למוצרים ישראלים בהתאם להגדרה כפי שמופיעה ב"סווג סחורות היצוא ילקוט המכס 458 " על תיקוניו. כל מוצר שאינו עומד בקריטריונים אלה, אסור להשתמש לגביו בשם "ישראל" כארץ מקור ובמקום זה יש למלא את ארץ היצוא כארץ מקור. יש לרשום ארץ וקוד.
     
    25. ארץ יעוד
    ארץ הנשגר כמוגדר במשבצת "הנשגר". במקרה של יצוא בתנאי משגור (קונסיגנציה), ארץ המחסן בחו"ל. יש לרשום ארץ וקוד.
     
    26. לא קיים
     
    27.  תנאי מכירה ותשלום, סוג יצוא
     במשבצת זו יירשמו נתונים כפי שמופיעים בחשבון. יש לסמן כדלהלן:
    1.         F.O.B.              ערך הטובין מוטען על אמצעי ההובלה בנמל בארץ
    2.         C & I                ערך הטובין + ביטוח
    3.         C & F               ערך הטובין + הובלה
    4.         C.I.F.                ערך הטובין + בטוח + הובלה
    1.  ללא תמורה
    יצוא מסחרי שנגדו לא מתקבלת תמורה כגון יצוא חלפים במסגרת  אחריות היצרן, דוגמאות לצורך קידום מכירות וכיו”ב.
    2. יבוא מוחזר
    יצוא טובין שהובאו ושוחררו מהמכס ומוחזרים לפי הוראות הספק בתמורה ושלא בתמורה (ארץ המקור לא ישראל).
    3.  זמני
    יצוא טובין לצורכי תיקונים, אשפרה והחלפה (הסחורה מוחזרת לספק עקב פגם.
    4. (חליפין (ברטר) יצוא טובים כנגד יבוא טובין    
    5. משגור
    מכירה בתנאי קונסיגנציה (על תנאי - הבעלות על הסחורה נשארת בידי היצואן עד לביצוע המכירה המוחלטת).
    6. מוחלט
    יצוא טובין תמורת מטבע חוץ והעברת הבעלות לקונה, למעט מכירה במשגור.
     
     
    28. אוחסן לפי תעודת אחסנה מס.
    יש לציין מספר של תעודת אחסנה הנושאת את אישור רשות הנמלים או ממ"ן, כי הטובין אוחסנו.
     
    29. מספר תעודת מעבר
    יש לרשום את מספרה של תעודת EUR1כאשר נופקה תעודה כזו.
     
    30. סימנים ומספרים
    יצוינו הסימנים והמספרים המופיעים על האריזות החיצוניות של המטען, סימונים מזהים למטען וכמו"כ מספר מכולה (אם המטען יוצא במכולה מלאה)
     
    31. כמות אריזה
    ספר האריזות שבמשלוח.
     
    32. סוג אריזה
    יש לציין מספר אריזה ובמקרה של מכולה - סוג ומספר המכולה.
     
    33. לא קיים
     
    34. משקל ברוטו/נטו
    יש לציין משקל נטו או ברוטו של המטען. במידה ויחידת המשקל שונה יש לציין זאת.
     
    35. נפח ברוטו
    יש לציין את נפח הטובין במטרים מעוקבים. במידה ויחידת הנפח שונה, יש לציין זאת (כגון, רגל מעוקב.)
     
    36. לא קיים
     
    37. לא קיים
     
    38. פירוט הטובין
    כמצוין בחשבון. יכול להופיע יותר מפרט מכס אחד.
     
    39. פרט בסווג הסחורות הישראלי
    יירשם בהתאם לסווג בילקוט 511 "סווג סחורות היצוא".
     
    40. יח' מידה
    יש לציין את יחידת המידה לכל פרט.
     
    41. כמות
    כמות הטובין כפי שמופיעה בחשבון.
     
    42. מחיר יחידה
    מחיר של יחידה אחת של המוצר.
     
    43. סה"כ מחיר
    יש לציין מחיר ליחידה כפול הכמות.
                
    44. סה"כ ערך במט"ח
    סה"כ החשבון במטבע היצוא. משבצת זו תמולא ראשונה ולאחר מכן יתר המשבצות הנמצאות משמאל למשבצת זו עד למשבצת מספר 50 - "פ.ו.ב. נטו בשקלים"
     
    45. מטבע
    מטבע התמורה הנקוב במסמכי היצוא. ימולא בסימול בינ"ל באותיות לועזיות ובקוד כמופיע בהוראות בנק ישראל. יירשם רק סוג מטבע אחד.
                
    46.  דמי הובלה במט"ח
    דמי הובלה במט"ח. ימולא במטבע היצוא (כולל תשלום בש"ח עבור הובלה ימית, אוירית ומשולבת).
     
    47. דמי ביטוח במט"ח
    דמי ביטוח במט"ח. ימולא במטבע היצוא (כולל תשלום בש"ח עבור ביטוח).
     
    48. הוצאות אחרות במט"ח
    עמלה, הנחה והוצאות אחרות הקשורות לעיסקה זאת והמשולמות בחו"ל, ישירות מתוך הסכום הנקוב במשבצת 44, למעט הובלה.
     
    49. פו"ב נטו במט"ח
    מחיר הטובין, לא כולל ביטוח, הובלה והוצאות אחרות. יצוין במטבע היצוא.
     
    50. פו"ב נטו בשקלים
    יחושב לפי השער היציג, כנהוג ביבוא, לצורך תשלום מכס בשקלים שלמים ללא אגורות. הערה: בכל רשימון יצוא חובה למלא משבצות 44, 49 , 50 אחרת הרשימון לא ייקלט.
     
    51. לשימוש המכס
     
    52. לשימוש המכס
     
    53. תאריך ומקום הוצאה
    יירשם בהתאם.
     
    54. הוטען בתאריך
    יירשם תאריך הטעינה הרשום בשטר המטען. בהובלה אוירית: תאריך הטיסה.
     
    55. לפי
    בהובלה ימית: יש לציין מספר שטר מטען. בהובלה אוירית: יש לציין מספר בעל 7 ספרות אשר מורכב משלושת הספרות שהן קוד חברת התעופה ומארבע הספרות של מספר הטיסה.
     
    56. המשך רשימון
    כאשר הטובין המיוצאים מסווגים לפי פרטי מכס רבים ואין מקום לפרטם במשבצות 38-39 בדף ראשון, יצורף לרשימון היצוא דף או דפים נוספים. במקרה כזה יש למלא ר במשבצת 56 ובכל מקרה יש למלא משבצות 44-49 בדף הראשון, כך  שהסכומים המצוינים בהן יציגו את הערכים המתייחסים לכל הטובין בכלולים ברשימון היצוא. יש לרשום בדפים הנוספים את המשך הנתונים של משבצות 43-39 בעוד המשבצות 49-44 ו-62-60 תשארנה ריקות. יש לרשום בדפים הנוספים גם את נתוני משבצות 6,5,1 .
     
    57. דף מספר מתוך
    במקרה של שימוש בדפים נוספים (כמוסבר בהסבר למילוי משבצת 56 ) יש למלא גם משבצת זו.
     
    58.  לא ימולא
     
    59.  לא קיים
     
     
    60. אשראי  לקוחות
    תשלומים שנתקבלו לאחר העברת בעלות על הטובין (שטר חליפין, אשראי דוקומנטרי דחוי, מכתב ערבות וכו').
     
    61. מזומן
    תשלומים שנתקבלו בעת העברת הבעלות על הטובין (תשלומים לפדיון דוקומנטים, אשראי דוקומנטרי וכו').
    בסעיף זה ייכללו הסכומים אשר היצואן עומד לקבל תוך 30 יום מתאריך טעינת הטובין.
     
    62. מקדמה
    תשלומים שנתקבלו לפני העברת הבעלות על הטובין (העברות מראש).

*הערה:
סך הסכומים במשבצות 62-60 חייב להיות שווה לסכום במשבצת 44 פחות הסכום במשבצת 48.

 

טעינה