מכון היצוא

חישוב עלויות - מחיר הובלה ימית – יצוא ימי מישראל

מבוא
תובלה או תחבורה ניתנת להגדרה כתנועה המעניקה את ערך הזמן והמקום לסחורות ומטענים. אם כך ניתן בהחלט לקבוע שהתובלה מניעה את המוצרים הרצויים בין זוג מיקומים רצוי בזמן הרצוי.

 

מרכיביה העיקריים של התובלה הבינלאומית:

-

הובלה ימית

תנועה על פני המים. אניה היא אמצעי התחבורה הכמעט בלעדי בסוג זה של הובלה.

-

הובלה אווירית

תנועה באוויר. מטוס היא אמצעי התחבורה הכמעט בלעדי בסוג זה של הובלה.

-

הובלה יבשתית

תנועה על היבשה, כבישים או מסילות ברזל.

 

ניתן לומר שתהליך ההובלה הבינלאומית מתחיל במקום בו מתקבלים הטובין להובלה על ידי מוביל במדינה אחת למקום המיועד למסירתם במדינה אחרת.

 

מאמר זה דן בחישובי עלויות של ההובלה הימית ושל ההובלה האווירית. בחלק של ההובלה ימית דן המאמר בהובלה במכולות. בחלק ההובלה האווירית דן המאמר בהובלה רגילה, לא במכולות אוויריות.  

 

הקדמה

כנאמר לעיל, מאמר זה דן בעלויות הובלה באניות מכולה בלבד. אניות המכולות (Container Ship) הן אניות אשר בנויות תאים תאים (slots) אשר בהם מאוחסנות מכולות בגדלים קבועים. אניות אלה מיועדות להובלת מטענים אשר מתאימים להאחדה בתוך מכולות. יתרונות השימוש באניות אלה הוא קיצור זמן השהיה של האנייה בנמל והוזלה כל ההוצאות הקשורות בכך, יכולת של הגעה עד לבית היצואן ו/או היבואן והענקת הגנה גבוהה יחסית למטען מפני פגיעה בעת השינוע וההובלה.

 

ארגון התקינה הבינלאומי ISO הוציא במשך השנים מספר תקנים מחייבים בנושא המכולות. התקנים מתייחסים בעיקר למידות חיצוניות של המכולה.  המוכר ו/או הקונה המשתמשים במכולות מעוניינים לדעת בעיקר את המידות הפנימיות של המכולות. היות וקיימים בשוק יצרנים רבים של מכולות והיות שהמכולות מיוצרות מחומרים שונים נוצר מצב שהמידות הפנימיות אינן אחידות ואינן תקניות. קיימות מכולות בשלושה גדלים: 20 רגל, 40 ו-45 רגל. בארץ נפוץ השימוש במכולות 20 ו-40 רגל בלבד. 

 

הנתונים להלן מסתמכים על פרסומי חברת צים ונכונים בעיקר למכולות חברה זו. כאמור לעיל,  מכולות בשירות חברות אחרות יכולות להיות בעלי מידות שונות במקצת ועל היצואנים והיבואנים לקחת עובדה זו בחשבון.

 

מכולה 20 רגל

 מידות פנימיות

(מ"מ)

אורך

 

 

5,902

רוחב

 

 

2,350

גובה

 

 

2,392

מידות הדלת

(מ"מ)

רוחב

 

 

2,341

גובה

 

 

2,280

משקל

(ק"ג)

משקל טרה

2,250

-

2,200

משקל מטען

28,230

-

21,800

נפח (מ"ק)

 

33.20

-

33.2

 

מכולה D 40 רגל

 מידות פנימיות

(מ"מ)

אורך

 

 

12,032

רוחב

 

 

2,350

גובה

 

 

2,390

מידות הדלת

(מ"מ)

רוחב

 

 

2,341

גובה

 

 

2,280

משקל

(ק"ג)

משקל טרה

 

 

3,800

משקל מטען

28,700

-

26,680

נפח (מ"ק)

 

 

 

67.60

 

מידות אלה נכונות למכולות רגילות. קיימות מכולות מסוגים שונים כמו מכולות לנפח גבוה יותר (high cube), מכולות ללא גג (Open top)מכולות קירור ועוד. יש לקחת בחשבון שאם המטען שמובל הוא לא ארוז באריזות התופשות את רוב רובה של המכולה – כדאי לחשב את הנפח לא לפי המספרים המופיעים בטבלה שהם בעצם מספרי מקסימום. כנ"ל לגבי המשקל – לא בכל מדינה מותר להוביל מכולות כבדות מעל 18 טון.

 

תעריפי ההובלה הימית

 

כאמור לעיל, ההסבר להלן הוא להובלה ימית בקווי הובלה סדירים של מכולות. מחיר הובלה ימית הוא בעצם המחיר המוסכם על המוביל להובלה הסחורה מנמל אחד למשנהו. על ידי הכפלת התעריף ביחידות המדידה משקל, נפח או הגבוה מביניהם יקבעו דמי ההובלה הימית למוצר המבוקש. 


שני המונחים המקובלים לציון אריזת המטען בהובלה ימית במכולות הם FCL ו- LCL. FCL (full container load) פירושו שהמטען מובל במכולה שהיא על שם יצואן אחד או יבואן אחד. LCL than continer load) פירושו שהמטען מובל במכולה שהיא על שם כמה יצואנים וכמה יבואנים.

 

קיימת שיטת חישוב שונה להובלה ימית FCL ולהובלה ימית LCL. בהובלה של מכולה מלאה (FCL) מחיר ההובלה הוא למכולה, להפלגה. כל זמן שהמטען לא עבר את מגבלות המכולה מבחינת המשקל ו/או הנפח והסחורה עצמה לא מיוחדת (מסוכנת, בקירור וכיוצ"ב) –  מחיר ההובלה, כאמור, הוא למכולה, להפלגה.

 

בהובלת מטען חלקי(LCL)  מחיר ההובלה ניתן לפי משקל – ביחידות של טונות, או לפי נפח – ביחידות של מ"ק. התחשיב עצמו נעשה לפי הגבוה מבין השניים – המשקל או הנפח. סימון תחשיב זה הוא בדרך כלל W/M  (weight/measurement).

 

לשיטת חישוב זו יש למעשה שני משתנים: האחד הוא מחיר ההובלה עצמו והשני הוא המשקל והנפח של המטען.

 

חשוב לציין שלמחירי ההובלה השונים נוספים היטלים. ההיטלים באים כעיקרון לפצות את המוביל על שינויים שחלו בין הצעת המחיר לבין הובלה במטען בפועל. בין ההיטלים ניתן למנות:

  

-

היטל דלק

היטל הבא לפצות את המוביל על תנודות במחירי הדלק. ידוע כ-BAF (Bunker Adjustment Factor) או כ-FAF (Fuel Adjustment Factor)   

-

היטל סיכוני מלחמה

היטל הבא לפצות את המוביל על הסיכונים שהוא נוטל על עצמו במשלוח הסחורה לאזור שקיימים בו סיכוני מלחמה. ידוע כ-War Risk Surcharge.

-

היטל צפיפות

כתוצאה מהמתנת יתר של אניות בנמלים בהם קצב העבודה אינו מתאים לכמויות המטענים (כתוצאה משינויים עונתיים או סיבות אחרות ) או כתוצאה משביתה בנמל, נגרמים הפסדים למוביל אשר נוהג להטיל היטל צפיפות במטרה לפצות את עצמן על הפסד זה. ידוע כ-Congestion.

-

THC

היטל נמלי אשר נגבה על ידי חברות הספנות עבור שירותים נמליים כמו אגרת ניטול, תחזוקה וכיוצ"ב.

  

לא כל ההיטלים הנ"ל מוטלים במשך כל ימות השנה. ההיטלים משתנים ולעתים מוטלים היטלים נוספים וחשוב שהיצואן או היבואן יבררו מה גובהם המדויק בבואם להוביל את המטען בהובלה הימית. 

 

 דוגמאות לחישוב תעריפי ההובלה הימית - LCL

 

כאמור לעיל, מחיר הובלה ימית במטעני LCL ניתן לפי משקל בטונות (W) או נפח במ"ק (M) – הגבוה ביניהם.

  

דוגמא מספר 1

יש להוביל מטען שנפחו 6 מ"ק ומשקלו 2.5 טונות. מחיר ההובלה הוא $ 75.00 w/m . כמה תעלה הובלת המטען?

 

פתרון:

כאשר אנו בוחנים את המשקל והנפח של המטען – אנו מוצאים שהנפח גבוה יותר (במספרים אבסולוטיים). לכן נשתמש בו ונחשב:   6 x 75 = 450 מחיר ההובלה יהיה 450.00 $.

 

דוגמא מספר 2

יש להוביל מטען המכיל אריזה אחת שמידותיה 1.3 x 1.2 x 2  מטר ומשקלה 2,500 ק"ג. מחיר ההובלה הימית של המטען הוא $ 100.00 w/m . כמה תעלה הובלת המטען ?

 

פתרון:

ראשית נמצא את הנפח של המטען: = 3.12    1.3 x 1.2 x 2 נפחו של המטען הוא 3.12 מ"ק ומשקלו 2.5 טונות (2,500 ק"ג). הנפח גבוה יותר לכן נשתמש בו ונחשב: 312=3.12X100. מחיר ההובלה יהיה 312.00 $.

 

דוגמא מספר 3

יש להוביל מטען המכיל 3 אריזות. מידות כל אריזה 95X75X90 ס"מ ומשקלה 225 ק"ג. מחיר ההובלה הימית הוא 50.00$ w/m. כמה תעלה הובלת המטען?

 

פתרון:

ראשית נחשב את הנפח והמשקל של האריזות.

חישוב הנפח: 1.923=3X 0.95 X 0.75 X 0.90  

חישוב המשקל: 0.675= 0.225X3

 

יש לשים לב שהחישובים של ההובלה הימית נעשים אך ורק ביחידות של מ"ק וטונות. אם ניתנות יחידות אחרות – כגון סמ"ק וק"ג יש להמירם למ"ק וטונות.

 

במקרה שלפנינו הנפח (1.923 מ"ק) גבוה מהמשקל (0.675 טונות) ולכן נשתמש בנפח ונחשב:

192.30=1.923X100 - דמי ההובלה יהיו 192.30 $.

 

 

דוגמאות לחישוב תעריפי הובלה LCL ו-FCL והשוואה ביניהם

כאמור לעיל, מחיר ההובלה הימית במטעני LCL ניתן לפי משקל (W) או נפח (M) – הגבוה ביניהם ומחירי ההובלה FCL ניתנים להפלגה למכולה.

 

יש להניח שכל יצואן ויבואן סביר מעדיפים תמיד להוביל את מטענם כ-FCL משום שכך הם יודעים ששום מטען אחר לא יפריע למטען שלהם. בהובלה כ-LCL הם אף פעם לא יודעים מה יובל עם המטען שלהם ותמיד קיימת סכנה שהמטען שיובל עם המטען שלהם יהיה מלוכלך, מאובק או שמנוני ויזיק למטען שלהם.

 

להלן מספר דוגמאות להשוואה בין תעריפי ההובלה LCL ו-FCL וחישוב נקודת האיזון ביניהם.

 

 

דוגמא מספר 1

יש להוביל מטען המכיל 12 אריזות. מידותיה של כל אריזה 90X95X120 ס"מ ומשקלה 800 ק"ג. מחירי ההובלה הם:

FCL: 900.00 $ למכולה 20 רגל

LCL$ 55.00 w/m

כמה תעלה הובלה המטען ?

 

פתרון:

תחילה נחשב את הנפח (במ"ק) והמשקל (בטונות) של המטען:

נפח: 12X 1.20 X 0.95 X 0.90=12.312

משקל: 0.8X 12=9.600 

 

אם כן, הנפח (12.312 מ"ק) גבוה מהמשקל (9.6 טון) ולכן נשתמש בו ונחשב: 12.312 x 55 = 677.16 .

 

ניתוח הפתרון:

התוצאה היא 677.17 $. כך שמחיר ההובלה של מכולה FCL הוא 900.00 $ אז ברור שכדאי להוביל את המטען כ-LCL . כיצד יש לחשב את נקודת האיזון שממנה כדאי להוביל את המטען כ-FCL?

 

על מנת למצוא את נקודת האיזון בין מחיר הובלה LCL למחיר הובלה

FCL יש לחלק את מחיר ההובלה FCL למחיר ההובלה LCL

 

במקרה שלפנינו, נחלק את מחיר ההובלה FCL למחיר ההובלה LCL ונקבל: 16.363=900:55. פירושו שהחל מ-16.363 מ"ק כדאי, מבחינת המחיר להוביל את המכולה כ-FCL.

  

דוגמא מספר 2

יש להוביל מטען המכיל 150 קופסאות. מידותיה של כל קופסא הן: 45X 65 X 45 ס"מ ומשקלה 95 ק"ג. מחירי ההובלה הם:

FCL: 750.00 $ למכולה 20 רגל

LCL: $ 42.00 w/m

 

א. מצא את הדרך הזולה ביותר להובלת המטען.

ב. מצא את נקודת האיזון שממנה כדאי להוביל את המטען כ-FCL.

 

פתרון:

חישוב הנפח: 19.743=150X 0.45 X 0.65 X 0.45 

חישוב המשקל: 14.25= 150X 0.095

 

הנפח גבוה יותר, לכן נשתמש בו ונחשב: 829.20= 19.743X 42 

אם כן התוצאה של חישוב LCL היא 829.20 $ בעוד שמחיר ההובלה FCL הוא 750.00 $ בלבד. ברור לכן שמחיר ההובלה FCL הוא זול יותר.

 

מציאת נקודת האיזון: 17.857= 750:42

רק מטענים שנפחם מעל 17.857 מ"ק כדאי להוביל כ-FCL.

 

 

 

חישוב תעריפים בהובלה אווירית  

 

מבוא

עלות הובלתו של מטען כלשהו מנקודה לנקודה, תלויה בשני גורמים עיקריים. ראשית, תלויה עלות ההובלה בנתונים הפיזיים של המטען משקלו ומידותיו. הגורם השני הוא תעריף ההובלה האווירית.

 

יש גם לשים לב למגבלות המטוס עצמו. אחד החסרונות של ההובלה האווירית לעומת זו הימית הוא מגבלות המטוסים ביחס למשקל ולנפח המטענים המובלים באוויר. ניתן להוביל בהובלה אווירית מטענים קטנים וכבדים מאד וכך להגיע למגבלת נשיאת המטוס מבחינת משקל. במקרה כזה רוב נפחו של המטוס יישאר ריק ולא מנוצל. מצד שני ניתן להוביל באוויר מטענים קלים ונפחיים אשר יתפסו את כל נפחו של המטוס בעוד שמבחינת המשקל יכולת המטוס לא תהיה מנוצלת כראוי.

 

לאור העובדות לעיל, הגיוני יהיה להחליט בהובלה אווירית של מטען כבד יחושבו דמי ההובלה האווירית בהתאם למשקלו האמיתי של המטען (Actual Gross Weight) בעוד בהובלה אווירית של מטענים נפחיים, יחושבו דמי ההובלה האווירית על בסיס של משקל נפחי (Volume Weight) כאשר בחישוב המשקל הנפחי יילקחו בחשבון גם נתוני הנפח של המטען.

 

משקלו האמיתי של המטען (Actual Gross Weight) הוא המשקל, כולל אריזה (משקל ברוטו). במשקל זה משתמשים לצורך חישוב עלויות ההובלה כאשר משקלו של המטען כבד יחסית לנפחו. סוג זה של מטען נקרא High Density Cargo והכוונה היא למטען בו 1 ק"ג משקל הוא בנפח של פחות מ-6000 סמ"ק וטונה אחת של משקל, נפחה פחות ממטר מעוקב אחד. משקל זה מצוין ביחידות של ק"ג (Kg)  או ליברות (Lb). אנו נתייחס במאמר זה לחישובים ביחידות של מטרים/טונות, ס"מ/ק"ג בלבד. לא נתייחס לאינצ'ים וליברות.

 

כאשר המשקל האמיתי של המטען מצוין ביחידות של ק"ג, מעוגלים חלקי הק"ג כלפי מעלה למחצית הק"ג הגבוהה יותר. 

 

בעוד שכאמור לעיל משתמשים במשקל האמיתי של המטען כאשר זה כבד יחסית לנפחו, הרי שבמטען נפחי משתמשים כאשר נפחו של 1 ק"ג של מטען הוא גבוה מ-6,000 סמ"ק. במקרה כזה, בעת חישובו של המשקל לחיוב יש לקחת בחשבון את נפחו של המטען. סוג זה של מטען זה נקרא Low Density Cargo.

 

המשקל לפיו תחושב ההובלה האווירית נקרא משקל לחיוב Chargeable Weight והוא המשקל הגבוה בין שני סוגי המשקל  האמיתי והנפחי. אם נפחו של המטען גדול מ-6,000 סמ"ק לכל ק"ג, יש להשתמש במשקל הנפחי לצורך חישוב תעריף ההובלה האווירית.

 

 

חישוב המשקל לחיוב בשימוש ביחידות שונות של נפח ומשקל

מהאמור לעיל ניתן לומר בבירור שהיחס המותר, בהובלה אווירית בין נפח המטען למשקל הוא יחס של 1:6 דהיינו כל ק"ג של מטען, על מנת שישלם מחיר הובלה רגיל צריך להיות בנפח קטן מ-6,000 סמ"ק. אם נרצה להציג זאת ביחידות גדולות יותר, נוכל לקבוע שטונה אחת של משקל אסור לה להיות בנפח הגבוה מ-6 מ"ק. והיה אם בכל זאת היחס בין משקלו של המטען לנפחו, עולה על יחס של 1:6, יש לבצע חישוב על מנת להחזיר את היחס לתחום המותר  עד 1:6.

 

קיימות שתי צורות לחישוב המשקל לחיוב:

 

א.      א. מטרים/טונות

על מנת למצוא את המשקל לחיוב כאשר מדות האריזה נתונות במטרים, יש צורך להכפיל את מידות האריזה ולחלק ב-6 . התוצאה תהיה בטונות. 

אם התוצאה (בטונות) נמוכה מהמשקל האמיתי  יש לחשב את עלות ההובלה האווירית על פי המשקל האמיתי. והיה אם התוצאה (בטונות) גבוהה מהמשקל האמיתי  יש להשתמש בה כבסיס לחיוב.

 

דוגמא:

נתון מטען אשר משקלו האמיתי 3 טון. המטען מורכב מארגז שמידותיו הן 2X 2X 3 מטר. מה יהיה המשקל לחיוב של המטען?

 

חישוב: ראשית נחשב את הנפח: 12= 2X 2 X 3. הנפח הוא, אם כן 12 מ"ק. עתה יש לחלק את הנפח ב-6 ולראות אם התוצאה גדולה או קטנה מהמשקל האמיתי. 2= 12:6. התוצאה היא 2 קטנה יותר מהמשקל האמיתי שהוא 3 ולכן המשקל לחיוב יהיה 3 טון.

 

הפעולה שאנו עושים, אם כן, היא: 2X 2 X 3 : 6

      

ב.       ב. ס"מ/ ק"ג

על מנת למצוא את המשקל לחיוב כאשר מדות האריזה נתונות בס"מ, יש לעגל את שאריות הס"מ, להכפיל את מידות האריזה ולחלק ב-6000. התוצאה תהיה בק"ג.

אם התוצאה (בק"ג) נמוכה מהמשקל האמיתי  יש לחשב את עלות ההובלה האווירית על פי המשקל האמיתי. והיה אם התוצאה (בק"ג) גבוהה מהמשקל האמיתי  יש להשתמש בה כבסיס לחיוב.

 

דוגמא:

נתון מטען אשר ארוז בארגז שמידותיו הן 42.1X 67.8 X 45.6 ס"מ. משקלו 14 ק"ג. מה יהיה המשקל לחיוב של המטען?

 

חישוב: לצורך החישוב נעגל את מידות האריזה: 42X 68 X 46 ואז נבצע את החישוב אלא שהפעם החלוקה תהיה ב-6000.

במקרה הזה, הפעולה שאנו עושים, היא: 21.89= 42X 68 X 46 : 6000

כאמור, התוצאה היא בק"ג. נעגל 21.89 ל-22 ונקבל שהמשקל לחיוב הוא 22. זהו משקל גבוה יותר מהמשקל האמיתי (14 ק"ג) ולכן נשתמש בו לצורך חישוב ההובלה האווירית.

 

 

לסיכום, ניתן לקבוע שבחישוב תעריפי ההובלה האווירית קיימים שני יסודות. היסוד הראשון הוא זה הקובע שמחיר ההובלה ייגבה תמיד ליחידות של משקל (או משקל אמיתי, או משקל גבוה יותר, מחושב). ככל שהמשקל הכללי עולה, המחיר ליחידת משקל (ק"ג, טונה וכו') בדרך כלל יוזל.

 

היסוד השני קובע שהיחס המותר בין נפח המטען למשקלו לא יעלה על יחס של 1:6.

 

יש לציין שכמו בהובלה הימית כך גם בהובלה האווירית, למחירי ההובלה השונים נוספים היטלים. ההיטלים באים כעיקרון לפצות את המוביל על שינויים שחלו בין הצעת המחיר לבין הובלה במטען בפועל. ההיטלים העיקריים בהובלה אווירית הם היטל דלק והיטל בטחון.

 

דוגמאות נוספות לחישוב מחירי הובלה אווירית:

 

דוגמא מספר 1:

יש להוביל בהובלה אווירית מטען המורכב משלושה קרטונים. משקל כל קרטון 92 ק"ג. מדותיו הן 95X 85 X 75 ס"מ. דמי ההובלה האווירית הם 1.05 $. כמה תעלה ההובלה האווירית של המטען?

 

פתרון:

ראשית נמצא את המשקל האמיתי:   3x92 = 276 kg

ואז נמצא את המשקל הנפחי: 3x95x85x75:6000 = 302 kg

המשקל האמיתי גבוה יותר ולכן נשתמש בו: 317.10$=302X 1.05

 

דוגמא מספר 2:

לעתים, כאשר ניתן מחיר ההובלה האווירית, כדאי להצהיר על משקל גבוה יותר ולשלם סך הכל מחיר זול יותר. לדוגמא:

 

יש להטיס מטען המכיל 2 אריזות. משקלה של כל אריזה 220 ק"ג. מדותיה של כל אריזה הן 1.05X 1.10 X 1.20 מטר. להלן מחיר ההובלה האווירית:

 

כמה תעלה הובלת המטען ? אנא מצא/י את האפשרות הזולה ביותר !

 

פתרון:

 

משקל אמיתי: 2x220 = 440

משקל לחיוב: 2x105x110x120:6000 = 462

עכשיו אנחנו משווים בהתאם לטבלת המחירים:

1501.50=462X3.25

1325.00=500X2.65

התשובה הנכונה : 1325 $

 

  

פרק זה נכתב על-ידי זאב תלם לבקשת מכון היצוא ובמטרה לסייע ליצואנים.

יולי 2011

 

ביבליוגרפיה למאמר: מדריך לתובלה ימית מאת ברי פינטוב. הוצאת לשכת המסחר ת"א 1988.

טעינה

אירוע השבוע