מכון היצוא

חישוב עלויות בהובלה - דמי ההובלה הימית

הובלה ימית


התפתחותו בישראל של ענף הובלת המטענים באויר, מלבד היותו תלוי בגורמים כלכליים, קשורה, מנקודת המבט המיקרוכלכלית, להצלחת חדירתו של הענף לתחומי ההובלה הימית. מסכת השיקולים העומדים בפני המשתמש בבחירה שבין הובלה ימית להובלה אוירית מתמקדת למעשה סביב שלושה גורמים עיקריים:
- 
מחיר
- זמן/מהירות
- אופי שירות

במחיר כלולה למעשה מערכת של פעילויות ועלויות הכרוכה בהובלת המשגור לא רק בקטע הטיסה אלא לכל אורך הדרך אותו עושה המשגור מהמפעל עד ליעד הסופי (מדלת לדלת).

סוגי התעריפים בהובלה ימית

הובלה במכולות


כללי 
תעריף ההובלה הימית הינו המחיר המוסכם על המוביל להובלה הסחורה מנמל אחד למשנו. על ידי הכפלת התעריף ביחידות המדידה משקל, נפח או הגבוה מביניהם יקבעו דמי ההובלה הימית למוצר המבוקש.

סוגי התעריפים בהובלה ימית 

גם בהובלה ימית כמו בהובלה האווירית, קיימים תעריף למטען כללי (General Cargo Rate) ותעריף למטען ייחודי (Specific Commodity Rate). למוצרים רבים קיימים תעריפים ייחודיים שהם נמוכים יותר מתעריפי המטען הכלליים. 

קיימים תעריפים למטענים של מכולות שמובלות על שם יצואן או יבואן בודד (צורת הובלה זו ידועה כFCL-Full Container Load-). 
קיימים גם תעריפים למכולות המובילות מטענים חלקיים (LCL-Less than Container Load). 

מחיר ההובלה הימית למטעני FCL ניתן כמחיר למכולה, להפלגה. אין קשר מחיר ההובלה למשקל המטען או נפחו (בתנאי כמובן שהמטען לא עובר את מגבלות המכולה המותרות מבחינת המשקל). 

מחיר ההובלה הימית למטענים שאינם ממלאים מכולה מלאה (LCL) ניתנים בד"כ בצורה הבאה :

X  W/M   $ 


כאשר המשתנים הם

X$  
מקדם ערך הסחורה

{ תכונות פיזיות של הסחורה

Weight  W - משקל הסחורה בטון

Measurement  M – נפח הסחורה במטר מעוקב 

לצורה זו שני סוגי משתנים : 
א, יחס נפח ומשקל של הסחורה כאשר בד"כ הנפח ניתן ביחידות מ"ק והמשקל בטונות. 
ב, הערך המט"חי. 

לגבי הערך המט"חי הובהר לעיל כי ערכו נקבע בדרך כלל בהתחשב בערך הסחורה ובגמישות הביקוש לסחורה בשוק היעד. 
לגבי יחס הנפח והמשקל של הסחורה- כלומר, תכונותיה הפיזיות, קובע בעל האנייה שדמי ההובלה יתבססו על הגבוה מבין השניים : 
הנפח או המשקל. 

בהנחה כי נקודת המוצא של בעל האנייה היא מטען ביחס נפח/משקל של 1:1 - כלומר טון מטען נפחו 1 ממ"ק, אומר בעל האנייה כי כל חריגה מיחס זה לאחד משני הצדדים תקבע לפי איזה בסיס יחושבו דמי ההובלה. הימית. לכן, דמי ההובלה של מטענים נפחיים יחושבו ע"י מכפלת התעריף בנפח הסחורה. דמי ההובלה על מטענים משקליים יחושבו ע"י מכפלת התעריף במשקל הסחורה. 

משתנים הנוספים למחירי ההובלה 
לתעריפי ההובלה מתווספים לעתים משתנים נוספים הקובעים את העלות הכוללת להובלת המטען. תוספת ראשונה היא ההיטלים(surcharges). כללית, מתחלקים ההיטלים לשני סוגים עיקריים: 

א. היטלים הנובעים מסוג או אופי המטען המובל. 
ב. היטלים המוטלים כתוספת לדמי ההובלה בקו מסוים או בתקופה מסוימת. 
על הסוג הראשון נמנים היטל משקל חריג והיטל אורך חריג. היטלים אלה הם תוספות באחוזים או דולרים שלמים לגבי ההובלה המחושבים לאותה יחידת מטען. 

על הסוג השני נמנה מספר רב יותר של היטלים ובהם: 

היטל דלק : 
תוספת לדמי ההובלה המחושבת באחוזים מדמי ההובלה ונועדה לפצות את בעל האנייה בגין התייקרויות במחירי הדלקים. גובה ההיטל תלוי הן בשינוי במחירי הדלק והן בשיעור תשומת הדלק כמרכיב בסל ההוצאות. 

היטל שער מטבע : 
היטל הנקבע בשל תנודות המטבעות בעולם ובא לפצות את בעל האנייה על ירידת שערי המטבע בו משולמים דמי ההובלה לעומת שערי מטבעות אחרים. 

היטל סיכוני מלחמה : 
היטל זה נועד לפצות את בעל האנייה בגין תשלום פרמיית בטוח גבוהה עבור ביטוח אנייה הנכנסת לאזור הנתון במצב מלחמתי. 

היטל צפיפות : 
כתוצאה מהמתנת יתר של אניות בנמלים בהם קצב העבודה אינו מתאים לכמויות המטענים (כתוצאה משינויים עונתיים או סיבות אחרות ) נגרמים הפסדים לבעלי האניות, חברות הספנות נוהגות להטיל היטל צפיפות במטרה לפצות את עצמן על הפסד זה. 

גם במטעני FCL וגם במטעני LCL ההיטלים נלקחים באחוזים ממחיר ההובלה. חשוב לציין שלעתים קורה מצב בו היטל דלק ו/או שער מטבע יכולים להיות שליליים. במקרה כזה (אם למשל יש הוזלה במחירי הדלקים) היצואן ו/או היבואן יפוצו על ידי בעל האנייה על ידי כך שישלמו מחיר נמוך יותר עבור ההובלה הימית. 

חיוב נוסף שנהוג להוסיף לדמי ההובלה, בנוסף להיטלים הוא חיוב עבור דמי שכירות מכולה (container hire). חיוב זה נלקח במטענים חלקיים (LCL) גם לפי בסיס W/M ובמשלוחי FCL ההיטל הוא למכולה. דמי שכירות המכולה נגבים בעצם בצורה זהה לדמי ההובלה הימית.

קיימים חיובים נוספים לקווים מסוימים כמו THC-Terminal Handling Charge שהוא היטל בנמל היעד.

הובלה במכולות

הובלה במכולות הינה כאמור, פרי התפתחות הספנות נעולמית בשלושים השנים האחרונות, כאשר הגורם הישיר להתפתחות זו היתה הצפיפות הרבה שנחזתה בנמלי העולם.

הרעיון העומד ביסודה של שיטת הובלה זו הוא קיצור, עד למינימום האפשרי, של משך שהיית האניה בנמל ובד בבד משך הסבב הנדרש לפקידת כל נמלי קו ההפלגה.


מטרה זו מושגת על ידי כך שבמקום לשנע מספר רב של יחידות אריזה (בין ביחידות בודדות ובין מטען על גבי משטחים) נארז המטען במכולה המשונעת כיחידה אחת בכך נחסך פרק זמן ניכר שהיה נדרש לשינוע אותה כמות המטען אם זו לא היתה במכולה.


עם הנהגת שיטת ההובלה במכולה אכן התקצר במידה ניכרת משך הזמן לטעינה ופריקהה של אוניות, והיה בכך כדי לגרום להוזלה או לפחות למנוע התייקרות דמי הובלה (בשל הקטנת שיעורי הוצאת הנמל של חברות הספנות). דא עקא, אניות המכולה (הקרויות אניות מתמחות)הינן יקרות הרבה יותר בבניה וכן נדרשת תשתית יקרה של אמצעים כמו מכולות, ציוד חורף בנמלים וכד', ולכן בשל הוצאות המימון הגבוהות גדולה עלות הפעלתן מזו של אניות רגילות (קונבנציונליות) והתוצאה היתה כי עם הנהגת השיטה היו בעלי המטענים עדים לתהליך מואץ של התייקרות דמי ההובלה במקביל למעבר להובלהבמכולות. עם זאת, אי כמעט ספק כיום כי שיטה זו הועילה רבות גם לבעלי המטענים בכך שאיפשרה תפעול סדיר של קווי  הפלגה ומתן שירות טוב ויעיל יותר להובלת המטענים. בהובלה במכולות תתיכנה מספר אפשרויות ביניהן יכול בעל המטען לבחור בדרך הרצויה והמתאימה לו ביותר.


כתיבה: זאב תלם
מרצה בכיר ויועץ לחברות עסקיות בתחום בסחר הבינלאומי

 

 

טעינה

אירוע השבוע