מכון היצוא

"קניתי עם ביטוח", מאת אבי בן-חורין

כמה פעמים שמעתם את המשפט "קניתי עם ביטוח"? כמה פעמים חשבתם מה אומר המשפט הזה והאם יש לו משמעות מעבר לעובדה הפשוטה – הטובין נקנו בחו"ל והביטוח נעשה ע"י הספק ? 

אם ננסה להבין את התופעה, נראה שאולי מדובר בפעולה פשוטה, אך ההשלכות עלולות להביא לתופעה מורכבת, בעלת השפעה על העסקה כולה.

הרעיון שעומד מאחורי המשפט הזה, מבוסס על העובדה שהפוליסה לביטוח משלוחים היא מסמך סחיר. גם אם יוצאת על שמו של הספק (כבעל הפוליסה והמבוטח), היא יכולה לעבור לידי הקונה, וזיקת הביטוח תהיה שלו. מצב עניינים כזה אינו קיים למשל בביטוח דירה או רכב ואפילו עסק .לכן, למרות שהביטוח הימי (שכולל ביטוח משלוחים בים, באוויר וביבשה) נחשב כ"קדמון", "עתיק " ואולי המילה המתאימה "מיושן", דווקא הוא נותן התייחסות מעניינת, מיוחדת ונוחה לתפעול. האם המחמאות האלו לא עולות ביוקר ? בואו ונראה.

הקניה עם ביטוח (הדוגמא הבולטת ולא היחידה היא בקניה בתנאי ס.י.ף) אינה מבהירה אילו כיסויים ניתנים בביטוח. האם הכיסוי הוא לפי I.C.C (A) , כלומר על בסיס כל הסיכונים לנשוא הביטוח או שאולי בהתאם ל – I.C.C. (C) שהוא כיסוי מצומצם ? חובת עריכת הביטוח בהתאם לתנאי הקניה , היא כדלקמן :  

THE SELLER MUST OBTAIN AT ITS OWN EXPENSE CARGO INSURANCE  

COMPLYING AT LEAST WITH THE MINIMUM COVER AS PROVIDED BY    

CLAUSES (C) OF THE INSTITUTE CARGO CLAUSES ( LMA/IUA ) OR ANY

SIMILAR CLAUSES .                                                                                                  

במילים אחרות אין חובה על המוכר לדאוג לביטוח מרבי או אפילו "סביר" אלא תנאי הסף הם הכיסוי המזערי. האם הכיסוי כולל ביטוח לסיכוני מלחמה ושביתות ? כדאי לזכור שהכיסוי לנזקי טרור כלול בכיסוי לשביתות. האם הלקוח (הקונה) קיבל כיסוי לנזקים אלו? סביר להניח שאם לא שאל ולא בדק התוצאה ביום האירוע – אין ביטוח לנושא זה.

מה לגבי אירועי פיראטיות ? במסגרת הכיסוי של I.C.C(A) יש כיסוי ביטוחי (אין החרגה), אך בכיסויים האחרים, יש לבקש הרחבה במפורש. האם היא תבוקש? האם מישהו חשב על כך? למען הסר ספק – הספק אמור לשלם עבור הביטוח ולכן אם חובתו מינימאלית, מדוע שיפעל מעבר לכך ?

יש לזכור שלא כל הספקים בעולם נוהגים לפעול מעל ומעבר לחובתם. סביר להניח ש- נהפוך הוא.

עניין חשוב לא פחות הוא מיהי חברת הביטוח. יש לזכור שברגע האמת יהיה צורך להתמודד מולה. לא בטוח שהספק ינהל את כל מהלך ניהול התביעה.  ניסוח חובתו של הספק ברכישת ביטוח לגבי חברת הביטוח נקבע כך :

THE INSURANCE SHALL BE CONTRACTED WITH UNDERWRITERS OR AN INSURANCE COMPANY OF GOOD REPUTE .                                                       

מה זה אומר? האם זו חברה קטנה ומקומית במדינת הספק? האם זו חברה גדולה ובינלאומית? בכל מצב יש יתרונות אך לא מעט חסרונות. החובה שמופיעה בתנאי הסחר היא מעורפלת למדי.

לאחרונה, טפלנו בתביעת מפעל ישראלי, שקנה חומר גלם בצרפת, כאשר בתנאי הקניה נכלל גם ביטוח בתנאי ס.י.ף . (מי יודע היכן בדיוק מסתיים הס.י.ף?) למרבה הצער, עם הגעת הטובין לארץ, הסתבר שהם ניזוקו באופן מוחלט במהלך ההובלה האווירית. חברת הביטוח במקרה זה הייתה חברת ביטוח אמריקאית ידועה ומוכרת, באמצעות הסניף שלה בפריז. האם זה קנה מידה להתנהלות הולמת (במושגים שלנו)? לא ולא. חברת הביטוח, על אף ששמאי ישראלי מטעמה טיפל בתביעה ועדכן אותה בתוצאות בדיקתו, לא הגיבה לשום פנייה שלנו – לא בכתב ולא בע"פ. גם השמאי, שניסה לבקש אישור המבטחת לתת לנו את דו"ח השמאות שלו לשמוע התייחסות לגבי החלטתם המקצועית לגבי הכיסוי הביטוחי נתקל בחומה שאסרה עליו למסור מסמכים, נתונים על אנשי החברה המטפלים בנושא, פרטי התקשרות איתם ומעבר לכך – דומיה מוחלטת לגבי התביעה עצמה.

אם זו ההתייחסות, כאמור, של חברת ביטוח ממדינה מערבית בעלת כללי התנהגות ידועים, למה יש לצפות מחברות שונות בעלות מסורת אחרת? ניסיוננו מוכיח שמדינות חוקות אחרות, ההתנהלות קשה עוד יותר .  

כדי להוסיף "חטא על פשע" ישנן תופעות נוספות שלא בדיוק מעודדות שימוש בחברות ביטוח זרות.

למשל, בפוליסת הביטוח הימי של כל חברה, יש בנוסף לכללים הידועים (סעיפי המכון) דף רשימה (מפרט) שבו אפשר לציין הרחבות ובעיקר סייגים מכל העולה על דעת המבטחת. במקרה אחד קיבלנו את המפרט של חברת ביטוח סינית (באותיות קטנות כמובן) ששם צוין בין השאר שהכיסוי הביטוחי יסתיים טרם פריקת המכולה מהאנייה. על כך כבר אמרו חברי "הגשש החיוור" – אתה הבנת את זה !

במסמך אחר ראינו שהמבטחת רושמת שהכיסוי הוא לפי C.I.C ולא I.C.C.. האם ברור לכל שלא מדובר על אותם תנאים? מה אומר הכיסוי האחר – איננו יודעים. האם הלקוח הרגיל (קרי המבוטח הסביר) יכול לשים לב לאותיות הללו ולסדר שלהן, ולגלות מיידית שיש בעיה? התשובה ברורה לכל . 

יתרה מכך, כמה מהקונים דורשים לקבל מיד עם חשבון הספק, מפרט האריזה ושטר המטען, גם את תעודת הביטוח?

נוסיף ונפשפש בתופעה של קנית ביטוח בחו"ל, ונשים לבנו לעובדה שבמקרה של אי הסכמה בין הצדדים על המבוטח יהיה לפנות לגורמים משפטיים. מיהם ומה התייחסותם ללקוחות זרים, שלא לדבר על כאלו שהינם ישראלים? האם ההוצאות בטיפול, טרם שנגיע למסקנות החלטות, לא יהיו מעל ומעבר לסביר? האם נקבל את אותו יחס כפי שנקבל בבית משפט ישראלי?


נושא אחר וחשוב לא פחות הוא תנאי הביטוח הנלווים לכיסוי הביטוחי. בשעתו, פנה אלינו יבואן וביקש 
עזרתנו לגבי תביעת ביטוח שהמבטח האמריקאי מסרב לשלם לו. עם קבלת מסמכי הביטוח נתגלה מקור הסירוב. סכום הביטוח של המטען המיובא היה 19,000 $ . הכיסוי הביטוחי (שהיה חלק מהפוליסה הפתוחה של הספק) כלל סעיף של השתתפות עצמית של 25,000 $ . נכון, שעם גילוי העובדה הזו, טפלנו בפנייה לספק על בסיס טענת "רמייה" (איך אפשר להבטיח ביטוח ולחייב בפרמיה כאשר במקור ברור שאין כיסוי ואין פיצוי) ואכן היה מענה חיובי והנושא הוסדר, אך למה להגיע לכך?

תופעה בעייתית אחרת הינה מצב של "היזק משותף" (השם העברי ל GENERAL AVERAGE ).

לא רק ששוק הביטוח הישראלי ידע (וכנראה גם יודע) לטפל באירועים אלו באופן מהיר וטוב יותר מכל שוק ביטוח אחר בעולם, הרי דרך ההתנהלות למול מבטח זר, כאשר יש צורך בערבויות וחתימות של המבטחים כדי להעבירם לנציג האנייה, היא קשה ובעייתית יותר .

כל האמור לעיל, מוביל למסקנה אחת חד ערכית – אם ברצונך לערוך ביטוח למשלוחים שלך, כדאי ואף עדיף לעשות זאת עם חברת ביטוח ישראלית. יש בארץ גם את הניסיון, גם את הידע, גם את היכולת ובנוסף גם את היחס ושיתוף הפעולה, שהוא מעל ומעבר למה שתוכל לזכות לו בכל חברת ביטוח אחרת בעולם. עם כל הציניקנים שדעתם על חברות ביטוח ותשלומי התביעות שלהן – ידועה, עדיין עדיף לבצע זאת פה מאשר מעבר לים והרשימה שניתנה כאן היא רק קצה הקרחון.    
 

הכותב, אבי בן-חורין, בעלים, נאמנים אלמנטרי וימי סוכנות לביטוח בע"מ.

טעינה

אירוע השבוע