מכון היצוא

ביטוח נזקי טרור, מאת אבי בן חורין

העובדה שרבים מבין רוכשי פוליסות הביטוח אינם קוראים את הניסוחים הכלולים בתוך החוזה (כי הרי פוליסת ביטוח הינה חוזה לכל דבר) אינה צריכה להפתיע אף אחד. יתרה מכך, גם אלו שמחליטים לנהוג אחרת ולעבור על הסעיפים השונים, לא תמיד עושים זאת באדיקות רבה עד תום ולרוב גם "מרימים ידיים" ולא שואלים את המבטח או נציגיו לפשרם של שטף המילים בתנאים ובחריגים ובסובב אותם.

האם זו הסיבה שחלים שינויים ותוספות ועדכונים בפוליסות "ולא נודע כי בא אל קרבן"?

במסגרת פוליסת הביטוח הימי נכלל כיסוי לנזקי טרור, וכידוע באופן לא צפוי, דווקא, בתוך הסעיף המכסה נזקי שביתות.

בשנים האחרונות אנו מוצאים בפוליסות לביטוח ימי סעיף נוסף שמתייחס לסיכון זה -  TERMINATION OF TRANSIT (CLAUSE (TERRORISM.  באופן בסיסי בא סעיף זה לציין כי במידה והפוליסה כוללת כיסוי לנזקי טרור, אזי כאשר הטובין נמצאים במחסן כלשהו במהלך ההעברה טרם ההגעה ליעדם הסופי, כיסוי הטרור לא יחול באותה עת. במידה והפוליסה כוללת כיסוי ביטוחי לאחסנת ביניים ולהמשך ההעברה, הרי עם היציאה מהמחסן להמשך ההעברה, הכיסוי לנזקי טרור יחזור לתקפו.

במילים פשוטות , כיסוי הטרור קיים כל עוד שהסחורה במהלך ההעברה הרגיל, אך לא בעת אחסנת ביניים.

אם כך, הכל פשוט וברור, איך אפשר להבין את העובדה שיש בין חברות הביטוח מי שכוללת בפוליסה שלה סעיף נוסף בשם –TERRORISM EXCLUSION CLAUSE שגם בו יש התייחסות לטרור, אך משמו אפשר לנחש שהוא לא נותן כיסוי אלא להיפך מחריג אותו?


סעיף זה מדבר על כך שאין כיסוי לנזק או אובדן, חבות או הוצאות שנגרמו מטרור ו/או מצעדים למניעה או הפחת הנזק של פעולה שכזו.

מה זה אומר – שאין כיסוי לטרור? הרי כולנו יודעים שקיים כיסוי כזה במפורש. הוא הרי נרשם בצורה ברורה וגם הסעיף שהוסף לא ביטל אותו אלא רק שם מגבלה למיקום מסויים.  

ובכן סעיף זה אכן מבטל את הכיסוי לנזקי טרור, אבל אם הוסכם במפורש יהיה כיסוי לטרור במצבים מסויימים ואחד מהם הוא מהלך ההעברה רגיל, בהתאם לסעיף הקודם.

יקרא המבוטח הסביר את שני הסעיפים – מה הוא צריך להבין, האם יש כיסוי או אין כיסוי? אם יש כיסוי לפי החד, מדוע צריך את השני? כדי לבטלו או לאשררו?

האם על כך נאמר מרוב עצים לא רואים את היער?

מה קורה כאן? מדוע מוצאת לנכון חברת ביטוח שאמונה על הבנת הנכתב (וגם הנקרא) בפוליסות שלה, להכליל ניסוחים סותרים שמשאירים את המבוטח בסימן שאלה – יש ביטוח או אין? 
אם יש – למה צריך את שני הסעיפים? אם לא – מה באמת מבוטח?

האם הכלל של "לשים מכשול בפני עוור" – יאה למקרה זה?


המצב הזה מזכיר את הפאניקה ששררה לפני סוף המאה הקודמת, כאשר המילים " באג 2000" הפכו להיות למילת קוד לתעלומה בלתי ברורה ומאיימת, ולפוליסות נוספו סעיפים בהתאם, שקבעו שאין כיסוי ביטוחי לכל דבר וענין שקשור לתופעה זו. לשמחת הכל, התאריך הגיע ודבר לא קרה, אך מפתיע (ואולי לא) היה לראות שבמשך שנים, המשיכו הפוליסות לכלול סעיף שטיפל בכיסוי או ליתר דיוק באי כיסוי של נזקי באג 2000. כל ניסיון לשאול מדוע צריך את הסעיף ומה משמעותו לאחר שעבר היום הקובע, נתקל בחומה אטומה של "זהו זה" – משמע "קבלנו תכתיבי ממבטחי משנה". נכון, היו גם כאלו שהבינו שהשמרנות היתרה במקרה דנן אינה במקומה והוציאו את הנוסח מהכיסוי הביטוחי .

 האם מוגזם יהיה לצפות מהמבטח, שיוציא את סעיף ה – TERRORISMEXCLUSION CLAUSE מאוסף הסעיפים שלו, כל זמן שהוא מוכן ומסכים לבטח נזקי טרור בהתאם לסעיף האחר?     

 

מאת אבי בן-חורין, בעלים, נאמנים אלמנטרי וימי סוכנות לביטוח בע"מ

טעינה